Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 95

95 *• מנזינני! ב׳ גם היום׳ אף אם היום יעמוד כאני ומיי שיתי וידי כנדה. 3ננ זאת אסמל הכל 3ידאה. מי יתן, אן מי מנטיחני על השנת דרכיו נימים העתידים לה3נה שלמית ממציאותו׳ לבלי אשתומם על הנהנתו׳ אנוא עד תכונתו, עד מונן דעתו, ועתה על מה אשא ועל מה אם3ול, מעולם לא השיג גוש עפר ד3ר מתנו, ע׳ד ני לא יראני האדם וווי. די אערכה, לפניו הייתי עורך משסעו, והייתי מנין הדנדיס יענני. ה' הברב כח, רצונו׳ השם ישרהו 3נמה אופנים, נמו ננידת האוי3יס׳ מרידת הע5דיס, כליון 3ניס ומדיני אש ה ונא3 אנוש ננופו וכדומה, וע״ז אמר: הנר3 מיני כמות ירי3 עמדי• לא כן, אן הוא לבדר ישים ני ידו, ני הוא ינאי3 וית3ש וימאן וידיו תרפאנה, והוא ע׳יד נפלה נא ניד ד', ז׳ שם ישר נוכוז׳ מענין את כל ונונתת, אמר: 3לי ספק אם היה נמדריגת ההשגה נדרכיו׳ 3טומ הנני ני אהמלנוה את עצמי ממשיפטי׳ אולם אס אשוטט 3עין שכלי 3נל פנות העולם להשיג אן אפס קצהו! לאיאוכל; כי עטוף הנהו 3תעשהו מימין וגם משמאל ולא שלסתו עין רואה — ומה אעשה אנכי, כנהתות אני עמו! י׳ כי ידע, מענין וידע אלקיס ישויות נ׳ נ״ה) כלה ונתרצה עמו להתנהג נדרן קשה נזה. יייא באושרו, ואנכי שמרתי דרכי מצוהו וימין ושמאל לא נטיתי, ותה ימפון עוד, אס לא היה רצעו. רק להנתין אותי למען אצא כזה3׳ הלא ננתינו דרכתי! י״ב מצות שפתיו ולא אמיש. זמן העתיד נמלת אמיש הנדיחני נם פה לצאת מעק3ות המנארים, ופניתי לי דרן אמד ומדש הה׳ל נפי עניות דעתי טו3 מהם. ידוע מאמרם ז״ל: כרו: יוצא על האדם טרם גומו מ3טן כולל כל עתידותיו׳ רק צדיק ורשע לא קאתר׳ ני דני התלוי נ3מירה הוא זה, וע״כ נפי שכלו יהולל איש, ושכר ינתן לו נפי בחירתו׳ והנה איו3 כפי טענתו,שלא מש תמוקי האל וכמצותו התנהג, שאל עתה: לתה דכאהו השם גיסורין^ והתחיל להסתפק ולאתר: פן ואוני נס צדיק! ורשע נגזירה קדומה היא, ושוא ושקר ענין הגמירה׳ ועל כן הוא עושק משכורתי עלי תהלוכת ישרי, וז״א מצות שפתיו טרם הגדאי היתה שלא אמיש! ומחקי, אשר מקק לי נממוקק נמשענותיו טרם' גומי מ3ט! הימה;את: שצפנת׳ אמרי פיו; אן בודאי לא כן הוא, כי צדיק ורשע לא קאמר, ני לולא זאת מה היתה מטרה מפצו 33ריאת האדם, אס משולל הגמירה שמהו! והוא נען המוכן להצמיח, וכאשר צמחי האדמה ונרואי חומד יסוד הדומם• הכי האדם ען השדה: אלא נודאי האדם מנמר ה3רואיס׳ אשר עליו נאמר ותחסרהו מענו מאלהיס, נעל נחירה ורצון הנהו׳ וא״נ תמיהתו קימת: איה איפה שנרי עלי שמרי דרכו׳ ני הלא ננמירתו שמרתי דרנו ולא אט! י״ג והוא באחד׳ אן מה אשאל ומה אתמה על אל אדיר שונן מרומים המושל •יחידות וכל חפצו הוא עושה! י׳ד כי ישליט חקי׳ אס מטרתו להשלימני ע״י יסורין׳ ונהנה רנות עמו׳ בלי ספק אני מוכרח ומעותד עוד לתלאות רנות מאלה׳ ט״ו על ק מפניו אבהל, א'נ אני מוכרח לפחד מתנו, ורק להתנונן נשימת עי! ונצי הננה נדרכיו׳ כי הדגר אשר הוא נשג3 מעין השגת האדם׳ הוא מתגונן נו נעיניס פתוחות ולא יפנס לצדדים ימין או שמאל, כעין הוראת פעל שטאררען גצי§. וין כי לא בצמתי מפני חושך׳ רצונו, אילו ידעתי תקדם מהאיפוס אשר ישיגוני נימים האלה׳ תיוג הנהלה והפחד הייתי תת׳ ני ידוע שהצרה תכונה גשם מושן ׳ ח״א זה הוא הטעם שלא נצתהי טרם נא משנת הצרה. על ני הפני כסה אופני הייצו אפילת הידיעה נעתידות׳ כידוע שהנהלה והפחד טרס נאעליצוהצרה