Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 84

פנחס מה זה תשאל והוא פלאי מאתנו שעדת בשרי תסמר בזנרמו; ועד מה אין יודע אחד טנלנו — ולמועדי רגל נכונה דומיה, חדשות לא שערום אבותינו הנמו לשבמן מתנים ועין בוניה. חפני ולמה תהי עין אנוש דואבת הלא מעליון לא תצא עצבת! לכן אזר נא מתניך כגבר החזק בשבר גם לעת שבר; ספר הקורות, מה היה השמיעני וגם קול פחדים לא יחיתני! פנחס וגחלתינו השפיר שדי ברוחה > באין כשרון, בבלי דעת, באין יגיעה ובלי מעש י אצרנו הון רכשנו רכושים בנינו בתים שניים ושלישים, תלאות התבל לא הטרידונו פגעי העת לא הפחידונו. כוסות מלאות מסך נוגנו אלימו שכוחם יקננו, כדים ימלאו ויעדו עדי ישכרו ויתעדו, ונהחם לבם יגביהו עוף «דורון ידורו, נקנה וסוף. אזי כסף נצבר המדים ובמהיר ישתו גם מי מרים, גם לזרעינו היטב נכה טרם אשמע אניח רוחך אל יהי בצר גם צד נתיך— אין כל חדש תחת השמש תשתאה היום לתולדות אמש לאלהים פתרונים הוא בראם ובטרם נולדו בעינו הוא ראם י מדי דברי אחזני רתת ועיני בדמע היא מתבוססת, התחזק, אם בעל נפש אתה גם אחרי לאמרי אוזן תתה! מאז הוטח ישרון נדו ונעו ימין אל רוממה מעשיו נפלאו, חסדו הראנו חדשים לבקרים הפך לנו לב מלך ושדים, נתנונו ללקט אכל בשערים לסחור מסחר בכל השערים — ואני לשאטים בעם לא נדמתי גם טובם ועשרם לא קנאתי, הם בלי השקט נדים ונעים — דק איש כמוני *)משדפים נשאים העומדים ממעל אינו תוך הבאים, למכביר נתן לנו ממרום ברנה *)מונרי יין מרף.