Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 69

69 אונקלם שמות ט״ו מ, י VMM באור על דברי Von Hermann Wasscrtrilling in Boskowitz. העתק תספרי "מעין חתום" חשר אנני נוח3• הסס עלמה אן נמצא נגדר סעל נשמות ט׳ו ת׳ נערמו מים וא׳ית שס: ונתימי סומך סנייזא תיא ונו' ורש״י נת3 עליו וז״ל: א״ת לשון ערמימות ולחון צחות המקרא נמו ערמת חטים (שיר נ,) ונצנו נמו נד יוכיח, והרר״ק נת3 והנפעל מזה נערמו מים, כלומר שעמדו החים ערימות ערמות נ׳ש נצ3ו נחו נד• והנה נאתי אל נ3וד אדו״חו הר3 הנאון נחהו' אנרס תפיערויא א3"ד דסה נ״י, וראיתי שם 03' מח3רת הערוך לר׳ש סרחון נתו3 נשרש ערםיז״ל■ ומזה נערתו מים, סי׳נצניכתו נד, והתרגום עשאו מלשון חנתה וערמה ואתר: חנימא מיא׳ הוי יודע ני התרגום יניח דנר ידוע וסומן שהוא גלוי, ותופס ענין אחר נסתר, נדי שיגדל תורה ויאדיר, והטסשין תיססין אותו ע״ס ואומרים לא הנין לומר כן! ולוחי שיוכלו להניד ד3ריו! אנל עניות דעתם ישים להם נאוה לתסוס החכמים. ני נאוה חנרלעניות ואין נסרדין לעילם נין 3דעת ונין 3תתון ענ״ל הזה3. ועתה אחוה נא דעי אן> אני הצעיר 3מאמר הנסתר הזה , ישמעני הקורא האהו3 . הנה ישראל שרו לה' נשיר הזה והודו צו עלי גודל הפלא אשר הפליא עמהס 3הענירו אותם נתין הים נינשה ואחרו: ה איש מלחמה ה'שמו, ר׳ל הוא הי אשר שתו יורה על התמדת היותו, והאחר שהיה הוה ויהיה תוכרח הנהו להיות הקדמון, והוא הנורא ממילא, ני אין דנר עושה א"ע׳ ואם הוא הנורא הנהו נ'נ נעל היכולת לשנות המעשה אשר עשה על נל אופן שיחפוץ, נמו האומן אשר עשה נלי תורנג החלקים, אשר אין אדס אחר יופל לסתרו ולחזור ולהרנינו כמוהו; ועל אחת נ"ונ אומן האומנים והוא הנורא, אשר מי נשמיט ונארן אשר יעש כמעשהו, שהוא יכול לשנות נריאתו כחפצו- וע״ג אמרו גאולי ה' פה אחד: ה'שמו! ר׳ל תתמיד הקיום ונורא נל׳ ואמרו אח״נ: מרננות פרעה וחילו ירה נים, ר״ל רקנינלתו היה לירות נמו אופל מרננות פרעה וחילו ניס נדרן פלא להפוך החהוס לרעת מצרים ולטונת ישראל ונמ״ש עוד תהמות ינסימו ירדו נמצולות נמו אנן f ואמרו: ימינן ה׳ נאדרי נכח ותרען אויג, ויורה פה שם ד׳ על תקפת יכלהו מפאת קדמותו והיותו הנורא. אמנם אס כן הדני׳ ני הסן ה'מערכת התהום על פניו, לשוס נו מסלה לישראל ודין לענור גאולים; הלא ננלזה היה יכול הדנר להיות השחתה למקום אחר, נעניר החים גנולם לשטוף ולסחף הארצות תסניג מפלשתים וחתיס וכדומה! אן שדי נרחמיו שמר על זאת בצרתו לחשה: ואתה הים אח מטן ונטה את ידן על היס ונקעהו, וינאי נני ישראל נתון היס נינשה לא אתר לו: שיחרג הים נמקוס אחד, והמים ילכו לתו נאשר ילכי ׳ ני חסן הי היה שיהיה! הים! כנד וחומות זקופות - וע״נ צוה לו: ״ובקעהו״. והנה נשירה אשר שרו ישראל רצו לרוחם חת כניד הים, נדרן החליצה, ודמו נרוח זמרתם נאלו המים חכמו והשכילו נזה הדנר, נקותס נמו נד, ולא פנו אנה ואנה, ולבלתי השחית חלקת ארצות מסניג, נהנינם זאת מאתרת ה' אל משה נצותו: ונקעהו, מ!ה נודע לתו דרן הישר והנכון אשר ילנו נה — וע'נ שסיר קאמר אונקלס: ונתימר סומן חנימא מיא. קתו כשיר אזליא ונו׳—והנן. ומה שתרגם רוח נמו דניר׳ יש לו ראיות נרורות ע״ז מסי קודש, אניעה לנס