Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 2 (1846)
- Issue
- 4 (1846)
- Date
- 1846-01-01
- Page
- Seite 51 (sequence 51)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/4785731-6613229-4788929--0340-4788981- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
51 לשפין 3ח על נדיגיס. האין זאת נגלה גישואל לזאת ידידי י מלין הגדול חנס המפואר, אס גס אותן לשון ומזרן (שנן׳ אם גא על סרתי לשון העני, א,:ר תתת ידן לאור העולם יצאו הגמול (*) ידו תאורת צפעוני הדה, ונרשיל וכלפות אותם יהלום, הרגיע׳ אל תירא ואל תמת תני זנגות האודים העשנים האלה! המה נגנד יגלו׳ אש קנאתם תחנלס! ודנרך הטוב לעולם יעמוד ל התה נעגור סיפה ואינם, ואתה מעלה תעלה תעלה על סולם ההצלוזה ושתן יתנשא! רק חזק ואמן והיה לאיש:' ו־ס גס ראשיתן תצער. אחריתן מאוד מאוד ישגה! עיין ס י הישר לר״ת ש״ו: ואם ישיתו גל גני אדם לגס ללעג הלועגים ו״יפת המחרפים ולא היה אדם עישה שוס טינה ותצוה, ונתה לועגים הלועגים מקנאה ינמפיס . מסנה שיכירו היתרון ולא יוכלו השינה. אל תרן> ידן מנשוא נם הריס לשימי הקדושה היורות תטה תטה . והיה נאשר תגגיר ופרצת ג ארן < אז איינין ימרו לגישת , יאוהנין חפצי שלומן עמן רון ירננו! אלה דגרי התדנר לנגיד ן ולנגיד לשוננו אשר דגים קמים עליה ידידן המתנגד עתן תמיד. תנחם תענרל פריעדתא! ישני האריות Don Hirsch Hanack Lehrer in Boskowitz. בנקיק.סלע על אחר ההרים - מהר אל הפרם רגליהם נשאי פי עיסה נפשם לנוןלים זקךם, אך איש מהם את רעהו מנע,י משבר צמא־ון ממעין מצאי• י י י י ־ : .I ד T ״לי לבר המים המה; שאגו?ונימו?אף וחמה, בארץ ציה ועיף בלי מים, בחרבוני _ק;ץ בצהתם ׳ שני אריות ממעיונהם יצאו, לדרוש אחר מים נדו ונעו. לשונם לחכם דבקה מצמא הלכו הנה והנה כרם וימה. 1 - : T ד •׳ ז -.-ז. :1 ד ער אשר מע2! מים ראו •י) Wir haben den Namen des hier genannten Rezensenten in der Juden;, absichtlich gestrichen, da wir uns seit je an: הנעלבים ואינם עולבים halten und auch an : הייה שעבר עבירה וכוי בוראי הרהר תשובה• Ein Gefühl der Pieta'l berbictet uns, einem hoff- »ungsvvllen jungen Manne zu schaden, das uns ׳ bei anderer Denkweise und bei unser» Verbindungen, durch gar riele bedeutende Organe ein Leichtes gewesen wa're — so, daß, nicht seiner .n'ritik, sondern dem T o n c derselben, in einem Tone erwidert worren wäre, dessen geilenden Nachhall er noch speit empfunden hatte. — Versteht sich ffnd wir, nach dem ebenfalls talm. Ausspruchc: כל ח״ח שאינו נוקם ונוטר כנחש kein solcher; aber, wir Verstehen s leider nicht besser und — rufen ihm nur zu: Sterחכמים הזהרו בדבריכם!!.״ 3 »