Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 42

42 מלחמה לא נשמע בארצות יהודה ורומח וקשת לא נראה בכל ערי ישראל. מה נעיס אז ח3ל ישראל נפלא בכל יופי והדד. אכן לא אדנה נדולת ישראל וצדקתם לא נאה 3ימיס , ני לעת נא שמש שלמה גם אור ישראל נדעך ואך אפלה מנודחהתדקעה נכלגנולות ישראל׳ תחת ממשלתדמנעס 3נו גואלו ישראל לסור מאחדי הי ואך ח3וד עצ3יפ אפרים אגודת רשע למעול מעל 3ד' ול3לע אמונת ה' מקר3 ארצם: וכנחל עצום לעת מחום השמש ימם השלג אשר על ראש ההרים, ופלגים ינלי מיס מנין נקוקי ההרים וחנוי הסלעים תוך מימיה יזודנו עדי גאה יגאו ויעלו על נל גדותיו, ונקול המון נורא ישטוף את פני הככד נשאון מימיו, כן אל תוך מי חטאת דחנעס עוד נחלי זדון ל,נעם נשאון גלי מדיו זרמו, עדי נשטף הליכתם כל ארן ישראל שטפו. מושל עדין רשע הזה נאיתן חטאתו החטיא ישראל ורשת זדונו פרוש על כל משכנות יעק3, משרש פרה רוש הזה יצא כל פרי חטאת יהודה, הוא אני כל עושי רשעה, מקור משחת ישראל, אשר שמו נישדאל למשל ולשנינה "כחטאת ירנעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל" נזדון לנו העמיק השחית לנלע יראת ד', חצי תרמיתו הלמו לנות העם ותומת נפשם סרה מעמם׳ ואס לעתים מיוחדים רניס ממלכי יהודה וישראל הכינו לננס לדרוש את ד' ולהסיר הנעלים מארצות ישראל, בכל זאת מסעד חטאת ידנעם המתחולל נכל ירכתי ארן ישראל אש החטאת הצית נל ערי יהודה ולמאכולת אש הזדון נהיה כל חמדת ישראל, יראת ד' כל יום ויום אך הלוך וחסור, את לימודי ד׳ אחרי גוום השליכו ונתוהו יליל המנונות . מתעים הלנו. ונצלמי אפע נחזיון לילה לרגעים יתחלפו כן הליכתם. נקודש המירו, פעם שמעו מוסר צדק הקשינו, פעם נזותוחנחה מוסר פרעו וצדק נרגלס רמסו. ונאניה מתנודדת מענרת גלי הים המתגעשיס נשאון סער, רגע תעלה דומה ורגע תרד מטה, כן עם ישורון רגע עפו על אגרת הצדק עדי דום שמיס, ורגע סער החטאת השליכם משמי גאונם אל נור תחתיות, ני צרעת נושנת נישדאל, עת יד ד' לדומם נית יעקב ונפשם מלא נרנת ד' המלא על כל גדותיו וישמן ישורון וינעט ■ את יראת שדי יעזונו ואת קדוש ישראל ינאצו, אכן כי ידל יעק3 ומשמן נשרו ידזה מיד ד' אשר חלה נו, יצעקו אל ד' מושיעם, להעמיד 3מרח3 רגלם, גס רחמי ד' תמיד יתוקס נקראו אליו 3ל3 שלם ויושעס ממיצר נפשם, אכן עוד מעט ימינם רוממה לעשות חיל נגד מתקוממיהס וצרת קדם שכחו. חיש כל צדק כדוה יזרו ישפיקו נהנלי שוא ומדוחים והמון החטאים הצונחים על נפשותס יסיתו לנס לשוס צדק לדופי, ימאסו תום דרך ונלוזת ישרים יעקסו.