Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 25

25 ■מיץ» ף אנוש נוס עפר לרקח־ מן האדמה ׳ ואליה עד מהרה ישו3, עת עסחות ימיו יתמו, . ומעי!׳ מייו ימינו׳ כי האמרתהו על כל היצורים אשר יכסו את פוי האדמה, לחו!!הו נרות נין — קרן!והר!אצל משסעת יפעתן ־־ותחסרהו אן מעכו מנני אלהיס׳ אזרחי שמיס, למען יסמיק חקור נמעשי ידיך, ויהללן כי מאוד לעשות הפלאת. הן גויתי רפוית כח ודלת אונים; אולם נרוחו עלי הנונע כלה ישתר!■, וכל אשר נהיהיה למס; נתולעה ירחש עלי הארן אשר היא גס היא אן אנק דק נחוג היצירה, אן טנעת קעכה ניתוק הנויאה אשר אין קצה לה — אולם נתנונתו לשחקים ירקיע, יספור צנאות מאורותיהס, ותקיפותיהס יגל; יהולל לו מסלה למחשכי הריס, וכל אוצרותיהם ישסה! יציע מצולות יס ושפמי עמוני חול יוציא אור; על ג3 ימים נוראים, אניתו תפרוש נס ויקשור ארצית רחוקות יחדיו, אשר הנונע נחין נצח הפרידה ניניתס; יחקור ענעי היצירים תן שנה3 הנורא שגיא גח, עד התולעה אשר רגל תזוריה! ומין נדיהס ומסתרי כוחותיהם יחשוף? יחקור חן ארז למון אשר צמרתו חת הענים ינק־ע ועד אזו3 קיר. ונרגש קודש מלא אהנה ויראת כניד, יקרא אז "הי אלהיס, ת־ רמו סעולותין ותה נשגנו, אמנה אתה נעלית על כל אלהיס׳ ואין כמון נארן תחתיה, ונשמי על".—עורה אתה אנוש נתעה וקנר רוח, אשר הפון אס ים אלהיס׳ אם אין, קומה הסירה נא המסוה מעל עיניו, והנע השתיונה, הנד מי רקע יריעת תכלת הלזו הנעויה על ראשינו׳ וישננה נרגנות שמשי אור, אשר אמנם מרוחק הדרן, ניכינו ונינס אן כנקודות אור לעינינו יתראו מי אתר ויהיו ‘ מי צום את היין ילנון? ומי יתן עוד תספר לכל כינני אור אשר נשתיס תחת רגלנו יחלו? או מי יסון ני עוד מאירות נהנה ונהנה נמרחני השמים יהלו; אמנם מגודל מרחקם תנונ3 מגירני׳ גס לנלי מעה ישחקר, ונצח מעינינו יעלתו. הלא התה נלי אותר ודנרים אותנו דעת יחוו, ני יש חלהיס יוצר התנל ומנלנליה.— או אם נהו עינין לקרוא נספר השתים, ואזנין תחרשנה מקשוג קול שדי׳ חני מרחקי קודש האלה, לנפשן קורא" לנה נא עתי אזוז יד אל מקדש הענע, שתה תשמענה אזנין, נל צין וצמח יתנו עדיהן ני ה' נראם׳ ונל ירק דשא חסדי אלהיס יניע אותר; אותו אאהוג עדי אגוע׳ ונו תונק נפשי עדי תעל שתים.— י יום וליל, כאשד שינים המה איש תן אחיו, כן רגשות שונות נלננו יעוררו; V עת נניע ננוקר לא ענות׳ והנה שמש נדנות ,מרומי שמים הולן זורח, ואור יקרות עלי האדמה אשר תחת רגליה׳ תרעיף, למען תוסף תת אוכל לתכניר׳ ופרי מגדיה תכנר? למען יעיר נל חי משנת', וישונאים איש לענודתו ולמלאכתו׳ לגינה נרק חציה? אז יננע לננו הגאה, ונאהנת וענות צדק נשקיף עלי אחינו, אשר עשר תעלות ־־ אם נחנתה ונדעת ׳ או נהון ועושר—תחתנו יעתודון; אז ,רוח כדינה נפתח את אסוננו לעני ודל, להעניקהו מכל אשר נרננו ה', — אולם נס נלילה׳ עת תחזינה עינינו מאורות אין מספר את השחקים פאר יכהנו, ויאצילו משפעת אורם עלי אחיהם סנינס׳ אשד חושן ישופס, להאיר להם את הליל? אין איש נמסלתו ילנון׳ ולא יענטון ארחותס׳ להצר לשננו הקרו, אליו, ולדחפו למדחסות׳ יען יתרון או סי שנים לו נהוד וזוהר; הלא תעיר אז התשוקה הקדושה נצפין נפשנו, לאתר: "האח! מייהן ותהינה מאורות האלה, נר לרגלנו יאור לנתינותינו; מי יתן נס נחנו כמוהם, מחשכי היגון! והאסון נגיה׳ ונדנה להעיד עם נל העוערים אותנו נסי מסת ידנו? חי יתן! 2 fl