Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 23

l i i — 23 — אזי רגע?פה תאר! יתנו אהבים, אך!גע משוש נער.זך מעבים, קיול תתי זמירות לבך לן! מ־ך י לבי רבע\רי מודעי בבי תגלנה בשורי שושן ופרח עיניך מאירות׳ נפשי שמחי! « תבל מלא התלים הרפי נא הרף, : ׳ \ * ־: י I ...... T מריורות עועיך טעם טעמתי, קדמתי;שף, ש_חךתיף ערב< מתמיה שאיונך נפעום נפעמתי. ביומך תיה תמסכי לבני תמוהה מציתי ואשת למען ספות צמאיון, קצרה רוחי כבד מזמיוה עמוסה, תחת סדרים נתתיני שגעון. אניות רנה תעבירי.על בכי נהרות תפשיטי,עדי גיל תלבישי חליפות צדות על מצח זיונה חשאי מסוה נקיית. -׳׳■ - V: - T . T •ז׳ I עיור תקראי מי חלוף תביני דמו מטבח עוד;ביואו לקראתך עור ופסח ׳ עברי מעלי, חדלי.ידעתיך הגיון. * בורא כל לתבל ז*ךה $בן פנה נטה עלי קו תהו יריעות הבריאה, בכבי בקר מעת היותם פצחי רנה;שישו על תקופת סדרים שגבה פליאה -; .ז: