Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 11

לסי׳ד׳ או איש אל יר3 ואל יונת הים ועם —ךנתריני נהי, wahrlich, es kann sich Niemand der Sache annehmen, nicht Einer kann zurechtweisen, denn das Volk streitet mit dem Priester, wie man nur וידוע הוא ני שס סק3ןן (!immer streiten kann (laut comme che» nous כולל מספר ר3יס, ולא קשה מספר ר3יס של נמרי3י — וזה נכון לסייד וקויונ לאמת. D חי חטאת עמי יאנלו ואל עונם ׳שאו -פשו, גם פה וי״ו של נפשו קשה מאוד, ופתה 3ל' י3ים: יאכלו, וסיים 3ל' יתיד, ולדעתי המעתיק גת! הוי׳ו 3עד גפש אשר היתה רק custos , שאולה ממלת והיה הנא אח׳ז, והו״ל׳ל רק ואל עונש ׳שאו נפש — ואנכי תרגלתי לאפרים קמם על זרועותיו ולא ונו' י היה לו לנתו3 נס כן על זרועתי, אלא שננ3 את השומר. ני המה עלו אשור פרא 3ודד לו אפרים התנו אהניס שם מי מ'׳ פרא הוראתו מיה קלה נרגליה ,noger Pnc», בורד, הוראתו לפעמים ßtt thöricht schwatzen ro^oytn» •וממנו נגזר השם ברים חיו3 י׳א נ' ישעי־ מ״ד נ״ה ויתור גם כי המה עלו אםי7, ,zu Aschur ziehen sie hinauf, wie die schnellen Waldcsel נודד לו אפרים. Ephraim schwatzt zu ihm, התנו מהנים, sie wollen sich ,die Gunst erkaufen לופה אפרים עם אלהי שם ט‘ ר1' הוראתו כמו כנגד, וכמו א3ו1רה דנרי עמו איו3 ט׳יו י׳ד ותר3 כעסן עמדי שם יי י׳ד ני נרנים היו עמדי ההלים נ׳ה י״ט עם מרעים שם נ׳ד ויונח לג3ר עם אלהי איו3 ט׳ז נ'נ, וגס ,ל רוהי ,ddium gerere cum aliquu ויתורגם לפי', Ephraim גפן נוקק ישראל פכי .schaut sich nach Hülfe um, meinem Gotte zuwider ישרה לו הושע יי ח' פרי יצייר לפעמים אחרית ועק3 מעללי ננר, או המעשה אסר יוציא מנח אל הפועל נחו משלי ח׳ ל׳א ׳ ירמי' י׳ז י' תהליס ק׳ד י׳ג, שור! נננין הקל הוראתו לפעמים gleich sein ונפיעל gleich machen נמו אס סוה פניה, ויתורגס: Israel gleicht einem verödeten Weinstvcke, die נדי נגדו ני נניס זרים ילדר .(Frucht macht es jenem gleich ^die Handlung עתה יאכלם חדש את חלקיהם לשם ה־ ד.) חרש, עיקר הוראתו יום ראשון נו יראה הירח ותתנו נגזרה ההוראה על חדש ימים, לפי שהתחלת הירח עם יציאה הל3נה. והנניא לדעתי מוכיח נאן, על ני ינגדו 3ד', ואחרי נגדם יגישו קרבן לזנוח לכפר על עונם על דרך כי אתת חפצתי ולא זנח . וידוע הוא כי נריח הקרינו קרננות לנפות עון, ואת אשר העוו ופשעו תוך חדש ימים נסלח להם, אולם כל זה אם לנס היה עילהם, אנל לא אס ננלנשג על קיאו הוסיפו לחטוא, וישעיה צווח על זה חדש ושנת ונו'. והנה מצאנו ני יקדם כנוי הפעול אל השם נמו עונותיו ילכדונו את הרשע, ותראהו את הילד. ויתורגס: Erst waren sic treulos gegen den Herrn, zeugten fremde Kinder, und dann soll er ומוסנ אפסוק!am Neumond ihre dargedrachlen Opferiheile verzehren דקודם נצאנס וננקום ילכו לנקש את י׳ חלן מהם. (Talmudische Sregese.) ר' עקינא אותר ואהנת לרעך נמוך זה כלל גדיל נתווה, ר' יוסי הגלילי אומר זה ספר תולדות אדם זה נלל גדול תזה. אם כל יושני ארן מזוג אחד יצאו, יוצאי חלוצי אדס וחוה המה, נאשר יסופר לנו נתור ת תשה, או אם נמה זווגיס