Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 69

)«W גקרכתי אליה ותדביק את נפשי כנפשה דבק עולם, וידעתי עתה. כי אתה פקחת בדבריך את עיני ואנינה על פה זה נתנה כאש הסחה גי בשסעה את אחרית דברי . _ אלעקסא ספר לרעהו את אשר נדברו הוא ותרצה יחדיו . ,לך לשלום דרכך ואנכי אשית עצות להשלים חפצך ״״ אם תצמיד את טערעזיע אלי והיה שנרך צפד בהד . — ויהי מקץ שני ירחים וענאפרי בא בצד קורת אלעקשא , הה מדוע בה נפלו פניך ובשרך כחש משמן? הנד נא אלעהסא ואל תנחש לי 1 ,הה תשוקתי אל טערעזיע כי עזה שלהר, רזון בבשרי ואהבתי כי נפלאה אור פני הפילה . הה מדוע התמהפת לבוא ותיחר עד עתה? לו ידעת איך הוחלתי עדיך ונפשי קותה לך כי עתה מהרת לבוא! ראשית כל פחדה היא תוחלת ממושכה ואין אפור ננש ונענה כאסור תקוה - השמועה טובה הביאתך אלי הנה? בן הרבר תן לי צמד בהר כאשר אמרת וטערעזיע נתונה לך לאשת 1 , ר,יאומן לדבריך? הלא תהתל בי? הסבת ושמע 1 הנה האדון אשי אליו נש ־זה טערעזיע את נפשה ועיניה, בגד בה דשא אחרת לו אשר. כערכו וכרום מצבו ואחי _ טערעזיע אשר היד, למשען לה ופרי עמלו ועבודתו בבית ובשרה אכלה ותשבע. הוא נוע שלשום ויאסף אל עמיו ועתה עוד נגע אחד הבא עליה וטעדעזיע תרוץ אחריך כי תהייאנח תאר,בך ותרצך. ,ופה הנגע אשר אביא עליה הנד נא ואדענו ,- "הקשב ואדברה ן הנה האהבה אשר הציתה טעיעזיע בקרבך יוקדת על מזבח לבך ׳ושלד,בתה שלהכת־יה תצא אש ממנה ובערה ואכלה את ביתה וכל אשר לה . התנערה הזאת תמסה ותתיך את הקרח הנורא הרובץ על לבד, ונפשה תחם אליך , “ אכל יראתי פן תיאני “ הניחה לי ובלית׳ את דברי ונם פחדך ומנורתך כאפמ ׳בליון ־ מחר חג להנערר, ... הוא יום חתונתה ובואר, בבריח קודש עם הנער שאהבה נפשה ויען אשר נם טערעזיע גס אשתי קרואות לבוא אל הפשתה רכן אני אצור, את אשתי לבלתי נתון את טערעזיע לד,פרד פעמה לשוב הביתה עד אור הבוקר ואחה מחר בנשף בחצות הלילה חתגנב לבוא לכפר : ותאיר את ביתה חנם אין כסף׳ - "ועבדה ואמתה*? אמתה תלך עמד, לבית המשתה , ועבדה ילין בצל , קורתי ־ אם כן אודך יועץ נאמן בי השכלת אשר יעצת! כי תרא טערעזיע כי אין לה בית לשבת לחם לסי אכלה ושלמה לעודד, אז תכנע ותשח גבהות לבבה ותבוא ותתחנן אלי לאמר: הנני לך לאמה אך אספה אותו אל ביתך זלא אספה ברעב ובחוסר כל ״ ,אל גא תדבר גבוה אנעקסא 1 טערעזיע לא