Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 47

— 47 יש אנשים אשר דברך אינם :י_יאיפ׳ חנניה מישאל ועזריהו רעים מךננים. הלא אותם הפקדת על מלאכת ביל. ואלה הנם פועלי אין עושי.עולי• למשמעתך מושל אביר וכביר בל^םורו. כחך לא יכירו ומשאתך בל'יגורו"!— המלך קם בחיטה ועיניו זרמו אימה. ויקרא להביא לפניו האנשים הרמה. הדבר יצא מפיו ועבדיו חשו כנשרים׳ ויביאו לו מבר,לים-את שלשה הגברים. ויאמר להם המלך.* ד,אתם בי'מרדתם, ומזעטיזרעמי כי נורא לא חרדתם - הנה כשם אליה׳ קראתי שמכם לתפאךה׳ ובצדיד, וזדון למה זח רוחכם לי זרה; הטרם תדעו כי ערוך לכם יום׳^ברזת׳ הלא זה דברי כאש ולה תהיו לבריית!— לכן חורשי ז$ון!לקול הקריאה הקקזיבו׳ ומן היום ההוא והלאה לעשות כדת תשובו י. עת קול־שופד וזמרח-־אזניכס זתשמענד" תסלויעל פניכם וברכיבם תכךענ״ה׳ - ‘;וואס^לה^שיב טצותי תהי אזנכםעדלה, ׳’באין'מציל תפלו.בלבת אש אוכלה.* יי ומי הוא-.א'להיכם זה• עליו תשענו׳ ד מידי ׳יפלטכם אם.׳תמרו ■ותמאנו?— 'ויענו' השלשה ברות עדולב• נחוש־ז להשיבך על הפתגם הלרלא נחוש, רכבוד שדי באליל־שוא״לא נמיירה׳ '' ולא נשתז־זוה לצלמך בבקעת דודא׳ .ולא־ נירא■ ני תאפר להרחיב ב׳מדורה׳ בי יראת.־ה׳ כאש בקרבנרעצורה. י ״ש אלווים גואל מימינו אש־־דת׳ . ׳ תנדיקים ככפיד יבטח עשוי לבלי חת— הוא עשנו הוא אבינו רק אותו נאי׳$ה׳ הוא ישלח מלאנו והצילנו-מושפי להבה ואם לא וחפץ לגאיל — והגד, נשרף— '־ ט^ב לנו■ אשרינפשנדילמות נחרף.