Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 9

של אדל—אזל-־הלך געחעןז וא״ב טי שבאים לשמוע ההספד מקבלים השכר בשביל הלוית המת. ע״ב סתוך דבריך׳ אלה' נראה. שהנס ששדש דלויא הדא דל עיקד י הוראתו מענין הלוי׳. אולם לסי זה יקשה למה לא אפרו סיד אגדא דדשסדא לווי או הלוי׳ וממני מה הוסימו דלית בראש? לכן נראה כדעת בעל הערוך ששרש דלויא היא דלא שענינו הגבהה ורוממות וכונת המאמר כך הוא לדעתי. *) רן רבים הצדיקיס והחסידים ככל עת ובבל דור ודור. אשר ילבו שחוח פסני ד צבאות ויעשו טוב בסתר באומן שלא נודע לחמין העם מעל צדקתם. אשר מעלו בימי חייהם ורק שרידים מעשים. אשר קרבתם הרבת אלודם חפצו המה •ראו מעשה צדקתם ופעולת חסדם למכביר: אולם אחרי מותם כאשר ירים הספדן קילו בנח ויספר באזני העם מה פעלו הישרים האלה בימי חלדם ויוציא כאור צדקם ישרם ותמימותם הנה אז גס כל רעם מקצה ירעו מה היו וירוממו אותם למעלה ראש׳וא״ב אנרא דהשפדא דלויא. רוצה מי שיאים לשמוע ההספד מקבלים שכר בשביל ההגבהה והרוממות ההיא. ב) דף י*ח. דלמגל קאתי• גבן. הכה צדקת מאד בפירושך. «בשביב בעת קרוב יבנא אצלנו. אומנעהענד*. ואני אביא ראי׳ וחזוק לדבריך אלה משפת ערבית שכה תורה סלת אגל (בחלוף עי״ן ואל־ף)על הסבר. והמלות לאגל . מן אגלי הוראתן.בסבתי דבר מה ומזה נבנה הפעל עגל שענינו עשות דבר במהיה. -עגלתי שענינו המהירות והנחיצה כבלשון ארמית. ונם נוכל לומר .שעיקר שרש המלות האלה היא .גלל•* בהוספת העיין (על שמו ש אות העיין ראה דברי ידידי החכם הנכבד-הרב מהר״י ווייסע נ״י בכוכבי יצחק חברת ט״ו צד מ׳ו.) *שר יורה כידוע על חתנועה הסנובית. ג) דף כיה. פחות מגי בלבודדמי. לדעתי נראה יותר נבון. כי לבור אחד הוא עם לבט **) שהאורתו אחיזה דבוק וקשור. שכן תרגם ואויל שפתים ילבט (משלי יי הי) .וסליף בשסוודה מתאחד רוצה האויל אשר בבלי דעת מלין יכביר יקשר ויאחז(ווירד געבינדען. געפאנגען אוגד פערשטריקט) במוצא שפתיו וכאשר יאמר המשל: ברב דברים לא יחדל פשע. או נוכל לומר. כי לבוד נבנה משרש רבט הערבי vsam (בחלוף האותיות רי״ש ולמ״ד דליית ום־״ת) שענינו: דבוק וקשור שני דברים יחד. ד) דף ל״גי: הר הבית סטיו כפול דד סטיו לפנים מסטיו. לא ידעתי מדוע נטית פר. מדברי בעל מוסף הערוך אשר יאמרן *) קכא :א ביאורי בזה, נאופניש שוניס, נ<ז«רי ״משל ומליצי,״ ח׳א ובס* ,.אלון בכות" דלוס לאשיו. המויל. **) ק כמנת׳ גם אני במאמר "לסו; •חולה ולפון סבמיס* הנדפס כבלי נהנשר להמבשל, והשיש לב3ן נלדן> טס לפת ישס טפל ברולאס "- הסויל.