Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 6

* אך אם 3ם עם הזה ורף לך מנדי׳ הוד תהלה בשערים לך נפלה'*למנה ושם על פני חוצות בק מנצחי מזמ1רים׳ ואלה אשר בשוך כערער בנשיה יבלמו מאזב־יתך לכבוד פדך־, ז בשמש יבון עולם׳ מול* ירה דד דדים. |: ואתה שוב בשלום בצל נצח לנוח! כבר מלא פעולת יומו די והותר הרוח. כבר תם יום החלד׳ מעוף צויקה.ואפלה—; והנך היום משוח לשר שי וזמר׳ 1 בה בל יה לננן באין צר וממרי׳ * I והיה ה ל ו י לכהן* ’באלמות סלד» —! י" \ . מענדל בר׳י שסערן.! י 1 [ .!«!ן, לידס אילי לא מ<מ כ ■ ידו מ״ פי« ונחם. ואה מקדמיה נן היא! גויל «סורר ן ימחנל מגי׳ לחיוה גלפי ופיני יפל 9רונ גאלן לפפיס ,-׳י לקבל נדנוה, יפנ ללחם I וסנפ מיסה ונח, וכי ימצא קבי מינים המם להניא ממי! להציי לי אנן סיס מסיחה נססר ופליה כמינים מאיים גדילים ונפלאים לחלל מאד, והאנן הזאח יק האימה מזפק לחייב י אה הפסיייס לנם כאבן אפי פזנוהו בכליה כמו, נאשר 0ננ להפלנה, נהמנננקו נפסד i היפנה, מד!מנה וסיבה, לחם סאל פה חינה — ואנן לו נמנו — ל מ צ נ ה ין- ה מ ו “ ל. .0. Lo/zitto «. a •י1׳ ככתב tt היקר שלום. בשמחה רכה קביעתי מכתבך עם כוכבי יצחק. גס שפחתי על בשוותך שאתה מוציא לאורם׳ חובות הלבבות מתורגם אשכנזית. והנה על תולדות בעל הס,, אין אתי דבר. אבל דבר גדול ילד׳ בחיי יש אתי׳ הט אזנד ושמע. בשער אהבת ד' ם׳ וי רבנו בחיי מגיד שכבר חבר בל׳ עברית תוכחה לנפש׳ ועוד הודאה לאל ובקשת מחילה ותחנונים ושכתב אותן בסוף הספר. אך רוב הסופרים אשר העתיקו ם־ חובות הלבבות השמיטו התוכחה והבקשה׳ וכמעט היו אובדות מן העולם. לולי אנשי איסליאה (מנהג בני רומה) שנהגו לומר התוכחה בשחרית יוה׳־כ י והיא נדפלת בבל המחזורים שלהם, ואולי משם לקחוה הספרדים דהדפיסיה בקצת ממחזוריהם בין מוסף יוד,"כ למנחה. ונדפסה ג״כ בדורות אחרונים בסוף חובות הלבבות׳ ותחלתה r נפשי עז תדרכי. והיא ג״ב בס׳ החכם דאקפאר זאקס E Ueuguwe Poesie der Juden- עם העתקה «אתו בלשון אשכנז.