Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 82

— 82 — שונים למיניהם׳ קטנים עם גבוהים׳ שדש פיורד, דוש עם נטע שן!שה1ים. זה כדרכיו!צליח וי_עש פרי, טפריו 1יקזכע ט1כ'כלי ^טל ובעש; ועם.זה.ילך המקרה בחמת.קרי - נם זו בעל ה?; ל ט יו בית 1!עש! $טים פעלו. דרכו ישד וצדק.!אהב % ברואיו תחת השטים; ואם!כלה היום מאיש קוץ וחדק׳ 'לשנה'הכאה יצליח כפלים! * T I - * : - TT- TT: ,עברה עליך שנת עברה וזעם׳ כה כפו לך עננים שננש הצלחה; אולם שניה הדשה תקרב הפעם׳??נ פיה מרפא׳ עמה'מקור כרכה!!" .Von H. Großhcim, Archivar דבר מלך. צדיק אמה ib, לא לריב עליך דרך המלך נלך בלב שמח אל עליון קענמי להביו דרכיך לאשר יספוץ נעה עד בלי ירח: רעש כי יבא נובל כשה לעבת להפיץ קמיו אז נלך מעדנות ומנות יקבצו נשים השאננות לכלכל הצבאות, וזאת תורת תזבח. ועוד מעמל נכש לא נראה מרועה לא ממצא נוחם בת עמי הכפופה הימה למש ובחומה היא יושבת כי מפחות נתן מושבה להתגורר ולשון תהפוכות שנאה מעורר — ונעוכריה המאשרים להכין לה עצבת. והנה ממרום קול קורא אלינו מהיכל המלך קול שמעה אזנינו כי נכמרו רחמיו עלינו בנדבה: »כל העמים המפזרים בארצותיו" ״מלק כחלק יאכלו על כל גדותיו״ — נרגיעה ולפנינו תדון דאבה. אך אמת אשאלה ולבי יאבל: למה עם נבחר ומפוזר בעמים לא ימלא ממעה? מרדף מצמים למה ישב גלמוד ויחשב כנבל? כל עמי ארן שלו ומנוח בריתם באין דאגה יבינו מה אחריתם, כי מק מלך מעוז ומשמר למו אך דתי עמנו שונות מכלם בייעיישה בגו איש ירבו עולם יבשילו כמם ושמצה יתנו במו. כמעע נזכר לטוב בפתגם המלך עשר מעלות אחורנית נלך ערם נמון מעתיש מנובתו כי קנאת אשדת עדן מר צורחת ובגוי הזה עוד לא נמצא נחת נשבול עולו ולא נאכל ערי ברכתו.