Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 74

— 74 — ותפצתגה כלנה גיגה וגילה פה אמד, לאחי "אפיך חשפה כי עוד תגיחי, אחיי בלוחך חהי לך עדנה, נין לבא שמק — בנזר ושיגיע ההל הרך, ומאור שלמחך קינים תפיצי בשפל! הקרה׳ נצבים אל־נורא׳ 3) כ? י יצחק איש הביבים, הםיעי! ־מ־נ״ח״ם,‘, הופיעי r עך!ם (?גבריה) עזיה עצבונזד כפלים! זרי’! 1 חרולקי, י T הרי. וסלומןי. ככסער הפיח. ינקה' ויחק תאבים, כוכבים׳ רעבים׳ ויהי ניננן בכה, ותגעש כל גויתי לקולן, — ההרדמה קפה — בלהות המו — והחזיון ממק מנגדי — ערתי, ואיקץ! — נאום בן־בוןי - החוזה. 0וחזה־קוןןח'ות יחזה — ונאום הן^ר שתום .עין ל13, נם שאול לביאים - מעליציות חכו׳ יחזה בליאות, נופל-’וגלוי עיגים׳ ידיד שפת בגי אלהים חיים. - לא$ריןי ומשמרימו. ״ה5;י 1 ה3ר<־ "נמצאתי" ענימח פאלי! הדרי! איש הכינים; .?'ג״חים' ילחם עצביוקד בסלים 1- .Bon «. I. Schorr על קבר אחותי. היקרה והישרה הנעימה והתמימה מרת הענדל אשר ממה עלי באביב מלדה להגיון נפש בל מכיריה ומיודעיה. ח׳ ניסן תרכ׳ה. שעו מני אח' רעי ומתי סיוךי איש לאהלו' לכו בדד עזבוני על אבדן נפש השקי פארי וה1די זעקת שבר אעורר איל;א תפרעוני. על אסוני כי פי׳ מר אבכה אילילה כתנים במדבר אשמיע צוחה י כל רוחי אוציא ברעש והמולדת אהסיוןי עיר'ומלואה לעמק הבכא. אם־וף נגל!ך שמש נךבות! אל תופיע! היממןם בצעיף עלמה התכסו