Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 49

49 ככה תנומה «עינו נגזלת נסה מנוחה אפה מיגוה עדי יאמין כי תם לגוע. לא נשמע קול לנה גאלן לק לוחה שוד ופלן נהי ואבל ממס וללח חנף כשליט ילים המלח. מלאה התבל לוקה ואנחה אלה על כספם יללחו ואלה על שוד ילוחו: לכן תכונה גיא הנכה לפ״ק. אך זאת מעלת חיי גבל לשחל לדק בתלילות ידים, לדליש יישל בפועל כפיס לאהוב מדע, להבדל מלשע לסול מלע, להנזל מפשע לגלי יילא מות, ישחק לקבל. בנשך נמלבית בל ילבה הונו לאמלל יפתח דלתי מעונו אזי במותו לחיים יולד גל יגוע לצמיתות — ימלין> החלד. שמה בנועם אלצות החיים לוחו יזהיל כשמש צהלים כי לק הגויה שמת יולדת דוחו בתמיה עולם עומדת. מכה על מכה שגי על שבל יעס ולחן אסון ופגע הוה על הוה נגע על נגע עלי שובו לעפלות קבל. עת העושל עודף לו פנה חיל צלותיו אז מי מנה, מה לב פידו באבדן הונו עדי ללגו יגע שבלונו. מיודעיו מחשך, נשעם מיעהו אחיו וקלוביו לו יתנכלו לנודד ללחם קשות ידגדו חלפה וקלסה תקשיב אזנהו. ואס ההצלחה עמו משתעשעה כסף לו תועפות מכל ענל ופנה והיא נישא משך אלומות בלנה גם גאלה גל ישיג מלגעת. בלהה ודאגה יסעלו נלגנו למי ילוה כספו, ישת זהבו קול פחדים באזניו כי ינוג חיל ««לצחי יומם, שודדי ליל. יילא וימת ממאלב גנבים ילאה חומסים בעובדים ושבים יגעת פן למו הוני לשלל תדד שנתו פן יפול מלל. בחלומו אש את ביתו אוכלת .ישראל גוי קדוש Von I. H. Löw, f. Muster- Hauptschullehrer. .יש ראי מוצק אל השארת הנפש אשד בל חכמי תכל לאנכחישו והוא: משיא טורח האדם בחלד: כי אם י״עשיר איש ויצבור כעפר בצר ועל מי מנוחות ^עץ רע;ן.יפריח יעוד מרוירות יאכל, ישתה ימצה מסך מכוס רעל העתים ו.לא יניס ועד אחרית יומו נפשו לא תרגיע. והוא בבחיו עוד זיקוץ וישבע בחיים - חנה בא יומו; ואם ימות ואיינו י 4