Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 11

נקצה מכתבו הנחמד ירשום איזה חידושי תורה, והדגלים מרוצים ומחודדים, אך לא אוכל לקרוא אותם נכונים או קלובים. ממלת דגלי מעלתו להקשות על הל״אש במ״ש למה לא העמיד נכדי שיעשו לבסוף והוי קאי אתרויהו, וכתבת דאז היינו גוועים לומר דמוהר לישראל אחל היישו שא״צ בכדי שיעשו אכן נו ביום אשור. ועל זה אשיבך, והרי גם עתה דלא העמיד נכדי שיעשו לנשוף מ״מ הכונה דכדי שיעשו מושב גם על חוץ לתחום כפי ש״ד דהל״אש וא״כ עדיין נוכל לומר דמותל לישראל אחר היינו רק שא״צנכדי שיעשו ובו ביום אשור, אלא ודאי דשתם לשון מותר הואבכלזמן.ושוף דבלי מעלתו אשל הם עקר בנינו, קשים יותר, דלוצה לכלול בדברי הר״אש דלהכי לא נקיש מותר לישראל אחל ברישא, משום דהיינו מכלימים ממנו דאפילו נו ביום מותר ועל כרמך לא לק נכדי שיעשו משום דבשביל דגל מועש לא היה חש להאריך. אילו דבריך. והנה כאן עדיין קושית המהיש״א ז״ל עומדת כחומת בצורה, דאיך היינו מושבים ההיתר הזה דבר מועש והרי הוא לכל יום ני ורק יום א׳ אשור, ויום שני כלו שוה הוא בנזק האריכות מאיזה מלות ״מותר לישראל אחר"? ועל זה לא תירץ מעלתו כלום. והנני ידידו ומכבדו דו״ש באהבה. שלמת יהודה ליב ראפאפאלש. ואדרוש בשלום ידידנו הרב הגאון תחליף החכם השלם מוהל״א הורוויץ נ״י האנ״ד שם. וכן בשלום ידידנו הלב החכם תשלם הדרשן המפואר האדון מאננהיימכר נ״י, .Von L. Eisler, Rabbiner מכתב ב״ה חן וכבוד יתן ד' ולא ימנע שוב לך ידידי היקר והנכבד כל ימיך לעולם אמן! נשמחה לנה קראתי מכתבך היקר והנעים מיום ב׳ לחדש העבר, גו הודעתני, כי תשית לבך כעת לפירושי הקדמונים ובפרש לפירושי אבן עזרא על נביאים וכתובים עליהם לא נושף עד הנה יתר באור מחכמי לב בישראל, כאשי עשו בפירושי הלאנ״ע על התורה, ואשי באמת יכללו גם הם באמרים מעשים ענינים רבי הערך, ובלשונם הקצרה החדה והשנונה ירמזו על דבלים למים ונשגבים באופן שצריכים באור רחב ומשפיק, אשר יפיק דעת הקולא, לבן אשריך אחי אשריך, כי אתת החילות לשים עין עיונך גם על פירושי הראב״ע גשפרי נ״ך ודלית כת וכת פנינים ממעקי דבליו, אשר אמנם יהי לך תמיד לכבוד ולתפארת. ועל אודות דבלי הראנ״ע בפירושו לתתליס קל״ש י״ד: "ויש אומרים כ׳ הכליות נבראות תחלה כי הס כמו שני שדני הגלגל" אשר תאמר, כי נעלמת ממך כונתם כאשל נעלמה מכבר גם מחכם גדול נודע בשערים (עיין בן חנני' משנת 1866 צד תרצ״ז הערה מ״ח) הנה אומר לך ידידי דרך כלל "דבלי הראב״ע עניים במקום אחד ועשירים במקום אמר, ועל הרוב אם ישתיר כונתו במאמר קצר ומליצה חידות לו בדבריו על איזה ענין נוכל להחליש ולומר, כי בלי שפק ירחיב נאורו על הענין ההוא במקום אחר, באופן שאין צריך להכפיל דבריו וישמוך על המבין ועלינו תמיד לחפש, לעיין ולבדוק בפירושי הלאנ״ע המפוזרים עדי נרד לשוף דעתו, וככה גם דבלי תלאב״ע פה הנראים שחומים וחתומים יבוארו על נכון מתיך פירושו לשמות י״ג ו׳ כי אלת דבריו שם: "וככה שמים, כי הם שני שדני הגלגל שתם כמו משמרות נשועיס שעליהם משענות הגלגל" ״ממה שיאמר" כמו משמרות נשועים . ,. משענות הגלגל יודע לנו בבירור