Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 84

84 ברית ד׳ (מ״א ו' כ׳) גס st אין לו הכרע ע״ש* ותמכם אנ״ע מצא גם פשוק אמר, כמו וישלוף ■נעלו אינו בפירוש אם נועז או הגוא,ל, וזזו הפסוק דומה לפשוק, ועזב את אביו ומרז, רק הח־לוק, וישלוף נעלו אין לו מקום להתחבר בחמשה פשוקים הנמצאים בתורת, כי מקורו בנביאים, וזהו תידון הגויי שם, נדאורייתא ליכא ובנביאים איכא, אגל על הפשוק, ועזב את אב ו ומת, השאלה כיתד במקום נאמן תקועה, למת לא הביא .המזכ ר הפשוק הזה, הא אלו ואלו דברי אלהים מ״ם וישודתם מההר חמד אלתים לשבתו, אבן | הפסוק וישלוף נעלו, הביא החכם רק לדמיון שאין לו תכרע, כמו ועזב את | אביו, אבל לא בדרך שאיה, למה לא הביא, כי התשובה, בצדו, בדאורייתא j ליכא ובנביאים איכא, ואישי בן ירודה, לא תזכיר רק פסוקי מורה ולא! מנביאים. — אכן שרש השאלה לא אבין, — החמשה פסוקים אשר תניא .! אישי בן יהודה, אינם מפורשים פשע ממלע גס במקום אמר, לכן בסבך הספק נלכדנו, אבל פת בנידון שלנו, מפרש יהודה בעצמו בפסוק ל״א, והיה כראותו כי אין הנער ומת, והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאולה?" ואשר ימלא ידו לתת מרגוע לנפשי, אותו אברך בקהל עם ואשא תשואות מן לו. — מכתב דברי שלום ואמת! Bon A. G. Gkrschsohn. שיל״ת לכבוד הרב החכם הגדול. המשורר המהולל בכל קצו׳ ארן, תהלתו נאיים יגידו, מאפסי ארן אליו שי יובילו, לתבונתו אין חקר, המלין הנפלא, שפתותיו נושפות מור עובר, המנחיל לעמו ישראל המכתב עתי המכונה "כוכבי יצחק" לכבוד ותפארת עד עולם מריה מנחם מענדל ששערן כוכבו יהל לעד ולנצח הי״ו: "נדרשתי ללא שאלוני נמצאתי ללא בקשוני אמרתי הנני הנני אל לא קורא בשמי." הן אמנם ידעתי כי לפלא גדול יחשב בעיניו ובעיני כל מנין דבר לאשורו, איך הרהבתי _ננפשי עוז להוביל תרומה מהגיוני לבי ככל העולה על. רומי אל הנשר הגודל בעל הכנפים לספתהו אל כוכביו המאירים לאין ולדרים עליה כספיר לשוהר. צעיר לימים א.כי ולא נשיתי באלה מעודי ועד היום תזה, ועתה פתאום התנערתי מעפר גם אני לבוא בשוד חכמיס וליחד בקהל נבונים כבודי? אדוני, גם אנכי יודע את כל זאת, בכל אלה לא נמנעתי מהפיק חפצי אך הפעם׳ ולנסות דברים אל ייכתב עת היוצא לאור בקרב בני ישראל, ואף כי נדברים האלה לא הוצאתי מלין מלבי י אשר יכילו,. דברי סכמה ומדע? עצור במלין בל אוכל מהשיב תודה ומהלה על ראש מעריך נכבד שתשת שכמו לסבול עול תויה ומכמה גם יחד ולרומם קרן שפתינו. השהורה והקדושה אשר ירדה פלאים כנצר נתעב ונאלח,!כמפש שנשתכחה כמת מלב. ואתה בגודל תבונתך ממכון שבתך השגחת עלית וחש לס חסד להרימה מכפל מצבה-ולהושיבה בין נדיני עם, נקפריך הנפלאים בפז מסולאים אשר אין עריך עליהם נספרות העברית. ת״ה ספר "תפארת המשני" והעתקת אשכנזית על ״תחינות הלבבות״ וזר זהב לו ״המען — דל" כן אמנם קראת הקונשלס הזה נשמו תנאוה לו כ^ קשן הכמות הוא, נכל זאת מגיני