Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 83

83 הבוקר אור - ז^ת ה^עס לואךןןה nyyy יושביה מדם... למלי מתפולל אין - סיים עיניוקפאון. נקישו נפלה דמיו.יזיולון - וי?לו'כפים רדפי לבבי יתהפכו כמרקחה... TI Y J •״*״«/ : T I.T ק1ל ד1פק.* . פלאך צלןןרת i לבי מקפץ - יתרי'ממקומו בא הקץ ... אבכי לקות ... בגלה ולבן אדרש שלומו! ה?6אתך, יוסף. תכפר אדמתי נהמתי ואתאשש — שמעו,ידידים! אצבי לארץ 'איש&ך מלריתי העמיקו לעצים! אש ולפידים! י ' אהביו וכזביו, תוך הכתובים באש אשפוט - והוא תמים! נשיקות'פיו זחיף כרביבים נשיקותיו ושפחותיו'פחלי רתמים -י?שוש?, .ילדותך י אל תאמיני ענבים ואהמם - גירק'ורעם 5 חני ויפי׳ - הם הךהיבוני pyn'׳' וקללתי עליהם הפעם! קמבך מהנק!!'. .'.׳דמעה בעפעפיך? להורג דמעה?... הנדהמת כללום? לציצת נובל, היגולו רממיף? מחנק נדהם י הפרץ דזלום ח ־י• - Leopold שאלה לדורשי תושיה.׳ למגלה דולשי לשון עגל אמלה, לחת לי פחמן על שאלה אמה, על הלג אגן עזלא נלאשית מ״ד עשוק ליג, ועזב אח אביו ומה, ושאל הנאין: "ולמה לא הניא המזכיל החמשה שאין להם הכלע כמו וישלון> געלו לוה (ד׳ ב״ג) וזה עמהם, כוונחו נקצל צמוה לשונו, על איתי גן יהודה, יומא דן> נ״ג ע״א, ממשה מקלאוח אין להם הבלע ע״ש, ומתקנה הגמ/ננניאיס יש יוחל מחמשה כמו ודביל ׳נהוך חנית מפנימה הכין, לחתו שם את אלון