Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 73

— n - תכלה כעשן הצרה הגדולה. ע1ד;#ובו לבצר1ן לארץ $בותימ1; ובעצמת אמוגה קד£1ה יקעו הגולה, £אנן ןרענן:חיו במקוים מנורימו. אהרן בתי- «׳׳<- ייאל יל דארנצווייג Von David Brill. משא דבר,. (העשן) ועמה נשיס נא לגנו, אין לזרוע הזיע בשיני נאבונן נעץ שכלנו, »r זאת למחוז חפצנו ידליכנו, ואל מי מנוסות מעדתנו ינהלני, ל««; גל עמלינו לא לריק •היה, וישאו פד• נינת למכביר. — הזורע נעים יענוד את שיתי כעיני הנתיץ אז תכונתו ’יוקיר וידרוש, למען ידע מה לזרוע מל תלמיה, ג• אדמות השדות נבדלות הנה, א8ה מרעותה בתכונותיה( ומעלות מקומן, מנען שדת האסי שצל• הינן ’צאי, ופרי נמים ייקר הגפן עליו לא •צלא, ועל שדת האחר, צמחי הנגב, הרבית וערבית לנפש, ושקו׳ לעצמות •הנו, עליו יגדלו ויפייסו, ופרי התנובה הישן והשמן, ומכלכל לב האים עליי לא יצמח. מה התבן יתכן לבס, אס מנצלת השרון באין , ציה ושממה, על הריס וגבעות תנועו או אס ארזי הלבנון על מקומות שתצית ועמקיס תשתילו, בכל ׳גיעתכס וממלכת נבול יבולי ייבשו. ומזה לכס כלל שני יצמא, הורים ומורים! אשר בהענוית הנשגבת והקדישה, עבודת החנין-» חעמולו, בי הכנות וכשרונות' הילדים שינית הנה, "כשם שפלצופותיהן אינם דימין זה לזה, כך אץ דעתם שיין זה לוה" נאשר יש הנדל רב בין תוארי פניהם, כן גס מעלותיהם והשגיח סם, לא תשתיינה, לכן ביאשינה, אח התכנית אשר בירכתי צפון חדר* נפשם •שכונו, ה׳ עב החקירו, יאה הלימודים, אשר ידם משנת לאספם אל הון לבנם יעל הדרך אשר מקניית כשרונותיהם יובילום, תנסו ותאשרו אותם, לכן עול קבל תנין הילדים, לא •קל בעיניכם ואך הגבר שחום עין, אשר אזני קשצה. '®!ם בחינתי, לקרב לב הילד יניעו, להשיר המלעה ממעלותיו וכשרונותיו, אשר בקרנו ■צפינו, אותו על ציארו המתיש יעמוס, ולסבול משאו שכמו יטה. — משלמה המלך ע״ה ישפר לנו התלמיד, כ• תפוקת כל חלקת השדה כגילי לפני חכמתו ובינתי, וידע כל עשב וצמח עליו יגילו, יגם לתהום לב הילד ירד, באנית תבינהו, ימצפיני נפשו עם כל תוצאותיה, ישלעפי מחשבותיה נבעו לו, לכן יזהיר אוהבי: ,חניך לנער על פי זיני״ ויזהירן_חשר עליו הנחהו לנצת לא ימוש. — לק •אמי ראש תמשולריס: ״תנת נחלת. ל בנים ושכרו פרי בגון' ״וכחלים ביר גביר ק בבי הנעורים* ובחצים בני אשפה אשר בהחעיאס על נקלה פיי ואשי! יפעלו, ואן אס יד איש מהיר בהם •קלע אל מנורחס •ניעי, כן גס בני הנעורים, אך איש נבון דבר ויודע דעת אל מערת משצם יונילס, אולם אם אותת •תעיאו, ומהדרך הישרה יתעו דגלם, הה 1 מת רב עמל ויגון יתמה ישבו. — ,הכל תלוי במזל, אפילו ש״ת שבהיכל' •אמרו חכמי התלמוד, יד המזל והמקרה בכל מושלת, הכנות וכשרונות רוח האדם, עם כל נטיות-ו, נשתרות הבת, כשפי חתום וכתורה בארון הה^ל, בקרב חדרי לגבו, בקודש פנימה, ואס לא מכם לב •וציאס משס להראות חין ערכם וחושן •קר אשר בס נשהרה, לעיני ההבל, צלי שזפתם השמש, לא נפתמו, ולא נגלו, מווו לקברות יובלי. — מה רבי ח פעמים, יניסו גלב הילד הכבות לפשות גדולות •!פ• יהדר, תשכון בקינו האהבה לחכמת ולעת, אשר המה, אם משינתם נעורים, ונפיח נס רוח ח״ם, רב עזב ונפלאוה יפעלו, ואם הורים!— במעדני החכמה והמדע, רוחם בל השביעו, כל כשרונותיהם, והכנותיהם בל הוציאו ממחבואיהם לאיר עולם, וצעין> המושך והאושל מהם בל תשירו, והילד אשל בלי רשיון ועצלות ידיכם לשמחה לבבכם ולהשתיממוח בני תאדם על גפי מרימים כאחד הענקים, וגייל• התבל כנפי רוחו תגביה, להשין ככוכבי אל, קרני חכמתי משמי המדע, על פני תבל, •פול לדאבין נפש ולבוז וקלס האדם, ביון מלילת התאוות היעית יהנשחתית, ידי ייחל תרפינה, יפיל ימיצס^פשי יאקפו, כ• כל צמחי ההכנות, אס לא ב:קז איתס במעין מיס״מ״ם למידים נבונים, למען בשושנה האביב עלית יתפתחו, נבול יבולו ולשחת ׳מיהו.-