Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 71

לעוף קמהן גןקה נקשי לתאקה. הה׳ סי.יתן־לי מעוף??9יםי• עקהן עפתי באיופץ אהבה י לעזרה כנען מסמר עינים. אך(!ה. קא^יר ברקים ה$ני פה הרגבי עפר ארץ מזרה - רק בר3ת שלוסישלוחה מ5י לך ציון אהובתי. קך:ת תפארה! .נולי בבלה T .י T ״ (Nach dem Deutschen de? vr. L. A. Frankl.) עלי הרי יהוךה שוקנת.עצבת. _ נוגה זרדום אקסו פ/רות רקה י דקמה איומה בארץ זערדת־קות.?שדה הערגה :<חרי תם המלהקה. גורר׳ בגרם, ישראל׳ שה פזורה. עד 1יניא קאו, במיצר וכישברה; בגאון חיל בבל העקרה שמורה '■׳וערב פיפיות בידם להורידם שאיה. בקתה׳ הה, כבתה אש אוהלה. 'הודם שוכבים ישראל, התוגה ישכחו; ילכו בלא כחי, צרתם/דלה, על ראשם זיג'ון ומכאוב יונחו. לפתע פתאום בין דממת הליל רוח קרים עזה זיפוח נוקע; רוח צח שפים ישב קחיל, ומרעפי' הזית הנה והנה עומע. עבי רקיע.יחד!עופפו.יתמרדו. קמו נשבו בם יפוקח' וקער; י חולמים חמםרקיצו, הזיונים יאבדו, י ראשם ישיאו למעלה זקן זוןער•