Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 68

68 יען כי מקדוש ם בביתו לא ראו כל תמונה אמרו! לןהודי: אין אלות׳יןהואקעובדי אלילים. נם למס עובר כל ןסף הפקוחם :אשר;תנו עם הארץ כסף לבלבילת?מעט כפלם שמו/על ראש הל,וךים בי יש י אתם. אמרו, אף מבלתי יכלת. - ״ י . I T ־׳■ I ־ * בה עקרו עליהם במעט שנים אלפים ועלימו' העיקו לול כאשר מעיק העגלה 1 מעם אלד רבים עמים השתחוו להם אפים ז ך!ן'ה?ןה אתם עשו כלה.' עד בי אלהים שלח עזרו מקדש עזלח ך?רו בלב המלך והשרים אור חדש ננה עליהם יכירה בוזלש האר את הלילה'קרן'לעמו ירים.?י משפט אחד וחקה אחת שאה מאת המלך על כל גויי הארץ: הגה ככל חגיהם ביית ישראל בשובה ונחת והיצרים אתם, עוד לא?פרצו נןרץז. עוד יוסף חי! אלה-ם ׳חייחו נצח•' הוא ישים לפיהם מחמם לבל עשכונו?אורו נראה איור כארי’?דים מצח ועבותות אהבתו אליו ימשכונו. הוא המיר הבמות, בין:עזיאל לעמים הבדילו רוחו הוא״קבצם, אח\אל אחד קרבו' בלבו את אלהיסיומלךבי'לעשות הגדילו והנדס הזדונים מעל פני'ארץ חרבו. לכן בואו;עזתחוה לפני 5ם מלכנו ביום ת?רכו "את אלהים וברכתם גם אתו׳ אלל׳יס כשדוק אמר'להיטיב חלקנו וזה?ארץ לא שקט עד בלותו. גם בעד?ל עורי העם אשר ראשונה הקעו י .גם בעדם שאו״תפלה לצור העולמים