Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 22 (1868)
- Issue
- 35 (1868)
- Date
- 1868-01-01
- Page
- Seite 62 (sequence 65)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 74% known words query
- IRI
…/4785731-4788634-6613332--3527-4788699- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
62 הם ההכאה? ומה ועל מה נצטוה לתכלית הדבור: קח אn מעך, מה לו ולמטה נעה נאמר לו ודברהס אל הםלע? וגם אה ביאורי יהר המפרשים דמה בעל העקידה בדברים נכונים בפי מי מריבה ובשי אור החיים ימצא הקורא כולו ביהר נאור. אכן גם הס אף כי הראו משרון ביאור אלה אשר קדמו למו לא השקיטו לנות הקוראים בביאורם, כאשר תמצא עת מעיין באמריהס. ואשר אני אחזה לי לבאר זאת ובהקדם מאלה אמת אשר לא נשאלה מחכמי לב הראשונים והיא: למה בכל המכות אשר הכה ד׳ במצרים באה הצווי מאתו ימי כי תבאנה המכות האלה' באמצאות המטה, זולתי במכות ערוב דבר שחין ומכות בכורות, כאלו באו כלמו ארבעתן נלי אמצעי? הלא תראה במכת הדם נאמר: אמוד אל אהרן קח את מטך, ואח״ז: וירם במטה ויך את המים. בצפרדע: נטה את ידך במטך", ומזה ידענו כי קייס אהרן מאמר השם, אף כי לא נאמר רק: וירם אהרן את ידו,בכנים נאמר ג״כ: נטה את מטך, וכן בברד אף כי נאה הצווי: נטה ידך על השמים, ידענו כי מנת השם הימה על המטה, כנאמר: ויט משה את מטהו על השמים. ובן בארבה נטה ידך על ארן מצרים, ואמ״ז: ויט מטה את מטהו על ארן מצרים, אשר בלי שפק לא המרה אדון הנביאים את מאמר שולחו, יען לא מצאנו כי נחשב לו זאת לעון אשר חטא. ■ומזח נקיש גם על מכת החושך, אף כי נאמר בה: נטה ידך על השמים, ויט ידו על השמים, כי נאה הצווי גנטית המטה, יען ידענו זאת מהמקראות הקדומים, כי בכל מקום שנצטוה משה בלשון; נטה ידך, המנה על המטה. וא״כ מה זה ועל מה זה נשתנו מכות: ערוב דבר שמין ובכורות מאלה הנזכרים לעשות בלי אמצעות מטה? ולבאר זאת נקדים הקדמה אמת קטנה והיא: הרמנ״ם בפירושו למשנת עשרה דברים נבראו בע״ש בין,השמשות כתב: כי חכמינו ז״ל לא יאמינו בחמש הראשון בבליעת, אבל בתמלת בריאת הדברים שם הבורא גטבעיהם שיעשה בעתיד על ידם מה שיעשה. וגם בהמטה שם היוצר בשעת הבריאה הכח לפעול בו נפלאות תון לדרך הטבע, ולזה נמנה המטה גם הוא נין העשרה הדברים הנזכרים שהתנה השם יתעלה עמם געת הבריאה לפעול בד ממעל לאורח הטבע. והנה יצא לנו מזה שאין אצל הבורא שנוי רצון לשנות מערכות הטבע רק לעתים רחוקות, כמו העמדה השמש בימי יהושע ורפואות המים לאלישע ודומיהם, ונין העשרה דברים הנמנים פה נמנה גם פי הבאר, ר״ל כי שת הבורא נעת בריאת התבל כח בהם כי יתן מימיו בעת שיצטרכו ישראל אליו במדבר. ומעתה יבוא הכל על נכון, ותחלה נתרן הקושיא הראשונה והיא: מה מטאו משה ואהרן במי מריבה? ולפי דברי יבואר על זה האופן: השם שם בכח השלע נעת הבריאה לתת מימיו לישראל במדבר לעת שיצטרכו, ולזה אמר: ודברקם אל הסלע לעיניהם, למען ידאו בעין ויבינו כי לא בכח המטה נתן השלע מימיו, יען כי לא ידעו ישראל עוד מטוב הקלע הזה וכחו, בהאמינם כי רק בהמטה שם ד׳ הכח הזה לשנות מערכות הטבע, כאשר בבר קרה למו עם הצור בחורב, וזאת היתה ג״כ דעת משה ואהרן והתחזקה הדעת במו ע״י הלווי לקחת המטה בידם, אמנם לפי האמת היתה צווי השם לקחת המטה לאות כי ציר שלוח הוא מאת השם לעשות נפלאות וכי לא בכמו יגבר איש, והעד הנאמן הי נאמר לו: קח את המטה, ואחייב: ודברתם אל השלע לעיניהם. ואעידה לי עד נאמן, כי בעת צוה לו השם בצור נאמר לו: והבית בצור וילאו ממנו מים, ונתלע 'נאמר: ודברתם אל