Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 53

53 מד,־זה הגיךה במעון ^?ל עינך צופ;ה 7?ירכתי תהום רבה. עומק שאיה - כי כהי לעוף מהרת אתה האורח• האם תבחר פ1, מעון, תבקש לך שבת? מקום אמיר על־בור, אך לב1זךוא3ת י וממזגר.על־מקוגר׳ גם נפשו תתופח. אולי ציר בחמד, לתור עוניעךה 3עבךה׳ עדה מדכאה', לה כל תיופע בך,רה. למה באח הנה לאדיב;קישך < 'קילוח החפשית', חפשית עד שןוה׳, גברת עריגה - שם בשמי רמה ׳ '#למה כה מהרת עת בואך? - הוד עפעפי־שחר פד, עיניך אל תראינה, זמרת בעלי כנף אז?יך בל תאזינה ׳ בל תעוף'ברן?קר לקראת השמש, קול כבלי־בךזל, קול צלצלי נהשותים- פד, יומם ולילה אך '#מעי לאזינים, פד חשך1אפילד,. פד שואה זואמש. אך את קול אנחות׳ ממרום #מעת, _קחת חבל בצרתי רגע בל התמהמה,ת ׳ ופד אל בור־כלאי לעוף מהרת. — האח י מה נעים בואך וליד #מים', רוח נוחם בי נפחת כאפי?שמת ח:ים, בל וגוני חלף ם?' - חשכת לבו הארת. הבה.יקירי! אולי העת לאסיוף חרפתי■ - משיוך חסדך ליודעיף אתה עין חמדתי• חבה לי מעון׳ חפל בנעימים ל' חבל. טרם אנוע חפשני השביעני צחצחות גם נוגי־ממועיד ישאם ךוח ונסו אנחות; חה! קרא?א לי ךרור, הסי חובל! אך מדוע לא תען אורח נחמי לעינים? סמר נא לי מפרה ׳ ע1.לי אךח'ות #מים,