Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 42

42 .V°« Josef «swy דברי הברית והשלום. אשל ככלתו בין לאש הקראים הישים מרגו״לר ׳qvi צטמנמוויטפ. חכם נמש נעל• «קרא בעיר האליץ וביני משה ׳p1!> הלו׳. כ״ה פה האליץ גי שלח •"ד שיין שרכ״ו, .29 מאי למשתלה 866. — אמר אוהב אשיג אחלק שלום לאיש כנדל מלידה, מגען ומהריון, כסגל ונפרש להקרא גשם עובד אל עליון, משכיל ויודע אוהב את ה׳'בוחר בליון, בלב שלם ותמים גלי מעא ושגיון, רק בלב שלם ובנפש חמצה בגילה ובעללה בעוהר ונקמן, הדא הוא האדון היקר הגביר הנכבד קצין מפואר ומרומם החכם השלם תורכי ויגכי מפא עגעי ורוחכי כבוד שמו העוג משמן עוג מת׳ו משה יוסף תלוי נ״י אנס״ה ואתת שלום וניתך שלום וכל אשי לךשלום! מחברתך מיקרה יאשר כתנת אדוני לשמחת לבבך לכלילת בתך היקרה ת״ל יחד עם בת גילה חתנך היקר י יצ״ו (יברכך שוכן מעונה, ולא יחסרו ער ועונה, ותזכה לראות הצלחתם, כחפצך ומפץ תאותם) הגיע לידי יום א' נהר ונמוקותי, עוד זה מדבר וזה' בא, דגול מרבבה, ביום ג' לסי הנ״ל גם מכתבך בתורת אגרת, דברי שלומים אוגרת, שמחתי לקראתם פעמים נאהבת, בחדות וחנה מאלופה מרובבת כי נתגשרתי משלומך העוג ושלום ביתך הרמה וכי זכס ה' אותך לשמוח בשמחת יוצאת חלצך, תזכה ראות בנים רבעים, יפרו וידגו לרוב בקרב הארץ. אחרי ההקפה במושג מדבריך היקרים, כספירים מאירים, ראיתי כי דחקו אותך, ידיד יקי, דיעות שונות גשאלותיך אשר בקשתכי להשיב עליהם. אמנה אהובי, כן במובא במחברתך, כן במכתבך קלעת אל השערה ולא מעאןז, ברוב דבריך דעתי נוחה נהם ואין להשיג אחריתם, שאבתם ממעיני הישועה, ברוב חכמה ודיעה, אספת דברי חכמים, .הוספת עליהם מנופת שכלך דברים יקרים ותמימים. אך אס אתת לו שמעני! אחוהידעתי אף אני, דעת חכמינו חכמי בני מקרא עם רוב תפשענים גם• מחכמיכס כי שני הלוחות הנתונים בהר סיני על ידי משה רגינו ואדוננו עליו השלום היו כתובים בלשון אשורית הוא לשון הקדש אשר בו נברא הקבולס ונו בלשון דבר ה׳ עם אבותינו הקדושים ועם מר״עה וגו בלשון נכתבה כל התורה הקדושה מראשה עד קופת, גם הלוחות שהיו כתובים משני עבריהם כפי עדות התורה לא היו האותיות נקובות מעבר הלוח הא'עד העבר השני יק שני העברים אשר בלוחות היו כתובים ומרותים, ונזה יצא מ״ם וקמ״ך בלי צורך . סמך שבנס היו עומדים, וגם המורה כלה נאה מנוקדת ומוטעמת מיד משה איש האלהים כאשר אתה אדוני הנאת בעצמך ראיה מפקוק "לקוח את ספר התורה תזה וגוי, כי אי אפשר להיות התורה חקרה אות א', כי זה היה מקרון בחוקה גס כן מצד נותנה כן מצד מקבליה, ומזה כנר נראה כי גם אותיות מנצפ״ך נתונים בין שאד האותיות היו בשלמות כנודע מפסוק "לכן מכו לי נאם ה׳ צבאות,׳ שכל האותיות נמצאים בו בשלמות, וגם כי צפניה הנביא היה עוד קודם עזרא הכהן קל״ג שנים כפי המובא בצמח דוד, ואם גאו על חמש אותיות הללו דיעות שונות ופירושים שונים הם מחדוד השכל ובאחד מדרכי הפרד״ס, ואס כי שבעים פנים לתורה, אין המקרא יוצא מידי פשוטו, ובזה