Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 31

31 רק אבל :לבש, שיק יתפר עלי גלד ומפסדי המות בל־ימלט י- •י .מה לך בן אדם, מה לך כי נזעקת פי 1יפןהך מות מעמק שפל? הלא אחרי מות על המות פרקת ’ רי אמר: אל תשכי־ן ןעךפל 1 - הלא טוב ייוס מיותף מיום בו הולד ' כי אז אל על תדא מעל לדוס חלדי - .Von Simon Herz, Rabb.-Cnnd הב1קר. למש לב לידידי, מסמד נחשי,זך הרעיון, מינסר חורה וגדולה, נ״ש כיה יששכר סאלאמא; נ". הן׳ הלילה ד,לך, מעטה השחיורר. מעלי פני התבל חלפה זע!ךה; וזהרי שמש׳ מבשרי ייום ואורה, '"'מעל ראשי ההרים׳ נראים'בנהרה. כוכבי שהר המזהירים בשחקים' י מקרני ד,חרםה הכהינה'מךאימיו ולאט לאט ילכו אלי מצפונטו; ערי י קול המון לשמע בהרים ועמקים: קול בהמיות ארץ׳ קולי שאגת כפירים׳ קול פעמון ביוקר וקול בנים צעירים. ר^עים אחדים :עבורו ומשנתם נם בניינם 'כי בא איור ^תע1רר<!; ועוד המה על משככם׳ עלי'מטחם, העמל' ודאגה בקוייבם'יתנערו.' שמע'נא! כקול הולם פעם :שמע, י מביית האימה בא, מגרזן הכבדה, החונכת עצים על המוקדה; אדונה, למלאכת השידה נוסע׳ י תמהר לבישל ולכלות מעשיה פן גברתה תערה אפה י עליה. שם, הריזג הולך ועל שכמו רשתו תולה, לצוד דגים כמימי הגהר; ובמצותו לקושיש עצים כניו ואשתו הולכים ב:ער׳ עיימד כתיהתיית ה׳הר.