Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 27

27 יעקב מקדם אבות הטהורים?^׳;א ותפל?איץ,קים כין רבבות איורים אנוש •שפל עם אלווים שרה! מרום;'שכינו! נדחה תישיה; דחה ומשך באור ולמדי. עתיר נם עבר אורה וחשך הם בצל שדי :אמין בל דבר רוחו חקךה,— חלקם;רגו•— בזב ורפיה.— T * t TT ע1ד בצל נשף אברס בן תיח ־ 1 Jv t ז־ טימאו; בפה -או.?יקי,יישן* א1ר ע1לם זרח '.אטין שוא נתעה השחר;הל; האמין באל טלב1 ברא; המלאך בכה בליל לא עבים ילפניו אליה האציל חניכה לברק ביוכביס א>ר הנצה הראו ישראל. « « י Tt " צל;אור;הל¬¬ והוא ל4פ;דע. משה העניו ובן הזקונים אך צל ח;יחו קי| עו״פניז, בזה איש אמונים עליו אורהו;זהיר כחתן איפח איהו?—;ה בל זורה; מני חפתו; “ \ז;צחק רתמים ,עור צהרים על א1ר;סעתיו לשוכן רמים ו;ש עינים, ׳ אז מסוד, נתן• — הקריב ח;יהו.— ארץ שוחח.— אך ישם שעלה אמרי _אל ׳יוקר אמונה הטהורה;נום צל לילה נעקד בבקר תאור באורה מאור החיים; על המזבח; נפש;הלה; איור עולם;איר י עיור צל ושאיה צל ועננה כשהקים בהיר על הר מוריה אמן אטנה אור שנעת;ם• גם אור זורח.— זה;תנו סלה. ר״• דוגמא מספרי אנטהאלאגיע Anthologie .«»3• sweifmo התלמודית והמדרשית♦ מן ההקדמה. מכונס לשון הספר. עברי אנכי, ועברית אנכי כותב, לא ענריח אטליקית, ולא עבריה ערנית, ולא עבריה אשכנזיה, כי אם עבריה עבריה. עבריה אשל דבר ישורון בישבו על אדמתו שקט אל שמריו ושאנן מפחד צר, ולא הורק עוד מכלי אל כלי, עבריה אשר שרו בה שליו ושלוחיו, וחוזיו הטיפו הורה ומוהר, והאותיות הגידו טרם גאו. היא האומרת לחרוז*) לא ידעהיו, ואת משקל ההנועוה *) מד׳ נשא• שם חלוז על פפה׳ )כול אזנל אה אשל אמרח׳ אל אמד «בעל• שרוי״יס (ייימנאלד): מה אחן לךמלן> עמלך? נמה אקדמך? אך קצות חרוזים(מנדל״מע) אחן לך, ואחה השים, עליהם, עוריס (צ״צען). אך נהס אל,דמך , יק נהם הפכן חסכון לח נפשך לעשוח חרוזים. וחהי מהילה נמלאבחה-אשר נחלה למנוס נס