Kokhve Yitsḥaḳ · 1868-01-01 · 35 (1868) · p. Seite 17

- 17 — ייודש כנמר נעוריה, והעיר בנורה הנרדם )ה כמלסום מנה. והנה אס היית מוציא במחברת הסמינית כל מה ממלחה׳ אליך, גס אני הייתי ממהר למלוח אליך עוד מכתבים אחרים, ואף גם זאת לא אחדל ממלוח אליך גס היוס קצת שיריס. ולענין מכירת הקונטריסיס, לא אכחד מידידי כי עדיין לא מכרמי מהם רק ממה, וקצת מהלוקחים אמרו כי צר להם על מיעוט האיכות נהתועלת אשר מצאו במפר. ואתה לא תתמה על זה, אם משיב אל לבך מה מאמרתי למעלה כי חיך אנמי איטליאה לא יטעם מירי האשכנזים. ואני ראיתי ואשמח כי עם כל מה ששמעתי כבליך שאמה מרחיק חקירת הקדמוניות והעתקת מכתבי הקדמונים, הנה כבר החלות לתת מקום בכוכניך לקצת עניניס כאלה, כגון במחברת ה׳ משובת רב האי, ובמחברת ח‘ שירי בן גבירזל ■ יזה נותן לי פתחון פה להשמיעך עצתי, והיא שאם תעשה מפרך כולל גם דברים עתיקים, אין ספק שירבו הקונים, ויהיה מפרך מפורסם לתהלה בכל אשכנז יאיטליאה. ואם ייטב תדבר בעיניך, הנני מוין למלוח אליך ענינים יקיים מכל ייץ מתרצה. ואבאה לתולדה רחל, ואומר כי נולדה בטריאסטי בשמיני מל פמח תק״ן 1790 (עמר שנים ורביע קודם לידתי) ועד י״ב שנה למדה תורה עם ר׳ דוד לוצאטו(אחי אמה והוא אחי אבי) ובסוף ימיו הימה לומדת י*וו חובת הלבבות ותנ״ך עם מצודת דוד ומצודת ציון, ואחר כן למדה עם מלמדים אמרים ימ״י ומנורת המאור, ומן שנת י״ד עד מנת י״ו היה לה מלמד אמר בתלמוד, ולמדה עמו מסית מגילה ול ראשית חכמה ועם אדוני אבי למדה גם כן קצת ׳גמרא, וחכמת האריטמיטיקא, וכל זה למדה בתוך ביתה, כי יש לה את (שמו יצחק לוצאטו, העוסק במסמר• שם בטריאסטי) ואביה היה שוכר מלמדים לבנו, והיתה גס היא לומדת עמהס. בימי נעוריה למדה גם כן מלאכת דרעכסלער מאבי ודודי יהיתה עושה מלאכה עמהם. גס למדה מלאכת תפירת הבגדים (שניידערייא)• ודוב בגדיה הם מעשה ידית. / חתונתה הימה ביום מ׳ אדר חקע״ט. ודע כי אני והיא נולדנו בבית אמד, והוא הבית אשר היא יושבת בו עד היום הזה. ובשנת 1808 אני (עם אבי יאמי ואחותי) יצאתי מן הבית ההוא ושכנתי כ״א שנים בבית אמר רחוק משם ובכל יום .הייתי הולך לבקר משפחת דודתי, ישם היתה ביבליאטעק של ספרי j ל״הק, מקנה קנינו של דודי ר' דוד הנ״ל, והוא הוריש אותם לר׳ יצמק הנ׳ל אמי ן יחל. ומן הביבלי אטעק ההיא קנינו אני ורחל רוב ידיעותינו בחכמות הישראליות, : ׳שעות הרבה היינו אני והיא מדברים ומתווכחים, יחד בענייני תורה וחכמה. ואנחנו לא שמענו ממנה זה שנים כבירים בהעלם ממנו מקום החנוחה, ועם ידידינו זיל בעל המכשב הפרה נריח שלומים עלי ההחרו והחגרו נסכמח קקבלה, כאשר כשנה באמש מאגרופיה האחרונות, ואולי כנר היא שבה לארצוח החיים — ובעש חזון למועד' מזפשה אחרי שאריח מכחביה הטמונים עוד באוצרוח כשני יד ננישנו לחקקם בצפרן שידיר ולשים בין כוכבים קנם אייה. אך מצודת נקששינו פרושה לפני יורשיה נושאי שמה שם שהלה: לבלשי העלם יעלימו אח הנוחר והעזנון מכחב• עט אמס לחשו לנשיח «ולמיס ולמנוע טוב מנעליו נהיוח לאל ידם לשלמו לנו, ואנחנו לא נחאחר מהפין ««טעמים היו אלה לעס די אלת! •שיתו נא לב לקול הקורא הלזה באמונה, לבלשי ’®«עו קול מרמה, רחל מנכה על בניה, עלי מאנס להציב לה יד ושם לזכרון שהלה נקרב ע«יי 1 מענדלבר״ישטערן. 2