Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 103

— 103 — ובל יבושו לדבר בשערים מחסד חנם גמלת לנערים; כי לצעירי עירנו מאוד היטבת. ״* *•) **•)) דוב! כדוב את הסכלות טרפת, בתבונתך את הבערות בערת. מלא יועיל להועיל ברוחך המרת. לכן שרי דעת ימנוך בין חכמים. י תצדק בלמודיך — והסתאים נכלמים, וגילך יגדל מגיל האכרים, ושבלי תודה תקצור ברנה בשערים! תלמידו אשר שסה מימיו ומתאבק בעפר רגליו. אוזון אדלע־ש«” לסנצח למיות לוצאטיו. .BonM. Weißmann Chajes ש־ס אבוי I שמואל דוד ׳לוצאט־ו ואין I ל־ח ל־כו ל־ספיוד ל־צרה. י זל־בד, ל־תורה ל-אמונה. ל־ו ל-בב ללביא ל־יש - ל־כד ל-הקת ל־ובומים, ל־וחמים־ל־פידים ל־הבות, ל־הפילם ל־סניו ל־־הכותם ל־חי. ל־ע־ורר ל־ויתן לי-שד, ל־קריוע ל־לאות ל־בוש; ל־טהז למות ל־וצאט־ו, ל־נבון ל־חש ל־זה 1 - ל-וצא ט ו ל־מרומים ל־קח, ל־מקום ל־ימכת ל-*& ל-יילה 1 ל־כן ל-בם ל-קיוא ל־בכי, ל־שבדון ל־חות ל־טרטור ל-אבלים י- ל־א ל-אבדה < - -:־־••• t ד״ז ל-ו ל־קטתם ל־מא-9ךיו, ל־הוציאם 'ל־אור ל־אט ל־אט. ל־אשתו ל-בניו ל־משכרת' ל־שמיו ל״שקעו'למזכרת, ל-מודיו ל-הוריות ל-דורות! מייח• ל־דתו ל־צבי ל־אטהו. ל־בעבור ל־טד' ל-הועיל, ל-רוות ל־ שיד ל־ש־ונו, ל-עשות' ל־ביבות ל-קח, לבלע ל־וט ללבן ל־צרף! ל-סבול ל־א ל־אה, ל־אכול ל־חםיל־חץ׳ להלעיט ל-ועו לענה׳ ל-קזבוע ל־עג ל־גאיונים, ל־זות ל־הג ל־וצצים; *) גס קעניס שבישראל ממעביס מעשים עוביס בפללש הסכמה עיין ישי׳ שימש . *•) לכן מובא במ״ר בראשית •'ג: מרא_ סלליס ארעא . **•) כי לנערים אשל אין יד אביהם השגת לשלם שכר המורה שמס שפר׳ נדיבותו «\ לשמוע בלמודיו סנם אץ כשף .