Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 87

עתה כבה נר אלהים 13ה בארץ מטה. T T T ה. VV T1 ן T T שמש צדקה חשכה, באה בצהרים; V: v v־TJT t - TT TTT f T ׳ גחלת אש־דת לבשהקךתת ועלטה. אף אור הח?מה יועם בל יפיץ עוד קרנים הוי;אסף כוכב מאיר צעיף שחרחר עטה הוד נוגה זרחו אבד נצחו בין החיים י חלף הלך מאיר עזב בית חוסר "בא הופע בשחקים!" ין נתן אוסר. אשריך מאיר! אשריך כי השכלת! כי שמת לבך לדרוש תורת שקים; י) •לקחת שקר אלי ברוב חז־וה הואלת בחרת הסתופף בצל עץ החיים; יומם גם ליל עשות תושיה עמלת ובשדה החכמה מצאת כפלים; לא קנית אל רהבים, לע;ת להמר,, י) אשריך מאיר! משכךתך שלקה! אם גם הלמו מחצו לבך שבר וצוקה , לא נתת לחטא חכך. רע כל המת; מול שבט זדון האסון חרב המצוקה. חייך מלאו קרב בעז לחמת;* המיק משברי זעף דכי׳ צרה עשקה סביב לבך שתו עד כי נפעמת; י) את קבעת כיוס החרון שתית לבדי ואך י דומם נשאת כובד עול חמת שדי! כעת'במרום:תהל במעון אראלי מעל ג 3י בשה-ם גם אתה זך בלי פשע; כמוהם שנאת תרמית רחקת ממעל, T V T־*T-:• ־-:T ‘ Ti - ובכה אלים;געת להפרות ןשע;