Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 84

יאמינו־ כי כל המעשים בצדק יישפטר ךד&ל יישקל נשקל הקדש ^ממה. י״ום מ^ות לא ידגזוי בבא.קץ חייך.ם י :אמינו ני רוחם ובשרם לא ימותו יחד, יאמינו כי שם יחלו ’מחדש ימיהם י וילכו גם׳ אלל.קברם 1בלי אימתה ופחד. אתה תראה׳ כי מכבדי לא ינחמו על לרכיהם אשר'הלכו אתי בימי מגוריהם בי״אם כל בלי לעם אתם ילחמו ’ ■ י י לא יבנע לבבם לא•י&לו קניהם. ואתה וב;יןי אתך קעואו את עון חכמתכם L אשר בנאוה ובת מפלי יסרה. בי‘’אם אין ©ני הולכים אתכם על אדמתכם מי :דבר על לבנם בעת ציה ז ׳ ואם לא תאמינו׳ בשובכם מאלמת?ם?י מלא1ת אלהים תראו עין'בעין' מה יתרון לכס בחרמתכם ובבינתכסד ומיותר' ח*ךינם מן' הבהמה אין.׳' ’ ועתה על מה תתגאה על ■מה ©ה תרים מצח אף בי הרבית לדי עם רבי ומשפחה אהדרתראה כיז כל אלה״׳לא:עמדו אתך נצח ’לקץ:מיחס :שועו כי רוח עועים בם נפחה לכן ידעתי בי:בואו הןמיס חרדו כל עבדיך ’ אלי והשתחוו לי לאמר: ח$אנו ל אתי אלהיהם אשד אבדו:בקשו מידיך יאמרו- עשה לנו אלהים אשר גננת מאתנו ■ השכל: הדסי ודעי בי;ם לי לב ישקתים אל .תדמי ^*.פשך כי דבר לא :דעתי 1