Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 78

לוח זכרק. .Von Edmund Eisler לבגוד אב־ זקני הנכבד ונשוא ־«■הים כ״ה «יכל יוקן> אייזלער, נ״ע נא0ן> אל עמיו ברית חשון תלכ״ב לפ״ק, בן ארבעת ותשעים שכה. מעלליך הישרים חרותים על לוח לבינו, אם גם גוך בקבר ינוח. לדלים לעניים הטית אונים, לאלמנה ויתום, טרשת בסים אמרת r יושב שמים נתן לי הוני, לכן חציו לביתי׳ חציו לעוני. לילדי עניים יסדת בית תלמוד תורה. להשקות רוחם מבאר דעת הטהורה. בזאת זכר עולם בלבם לך בנית. שם ותפארת לעד לך קנית, בשערי בת רבים תהלתך יספרו- וכין שוחרי טוב שמך יפארו. עתה ■נצל אל, מכון שבתך שמים שם מחזה שדי תחזינה עיניס משכנך מקום שובע שמחות מאין באר צרה ומעין אנחות לין פהבהשקט עדי שופר התרועה יעיר נרדמים לבוקר התשועה! »;חם ביה׳ דניאל אייזלע־. מוות מות על פני אדמה ידך לא תנוח, תמיד הזרמה לך משרה על יושבי חלד, ללכוד גם ישיש גם ילד, חמתך לא תשא פני גבר תרבה מדי יום קבר על קבר. גם עתה קשתך דרכת. בלי מות בזרועך לקחת ׳ אבי זקני הצבת למטרה, כבית להבת חייו הברה ענף קטפת מעץ החיים עשה פרי לחמדת עינים. יוסף! גדולות פה פעלת, במעשים טובים תמיד עמלת, את בניך בתורה ד׳ גדלת, ולמו זאת למורשה הנחלת, שעשועי הבל היו לך לזרא נפשך רק שמחת שטים בחרה. מכתב. .Von Israel Rall ליעי אהובי שלום! «דעתי כי.אמת חפצת ואך אומה אתה «נקש, וכי לא יחד כבודך בקהל המתקדשים והיושהרים ׳העוטים כמעיל קנאה על כל אשי דעותיו שונות מדעות המפירקמות בין ההמון הרב, אמרתי אקח לי תליון ואכתוב עליו בחרש אכיש את דעתי בכנכין תפר שיר השירים אשר כבר נתוכהנו שניכו על אודותיו פא״פ, ולהרחיב מענו הדבור בזה כי לו יאתה. הן שמעה אזני ותגן לה שחנך מחזיק בתומתך התפר הזה למליצה חזיות אשר כל תוד טמון לצפונית, וכי כלו משל ומכתה עתיק לרזים גבוהים ורמים, מכל מי נעלמים, כמוקים לקן הימים. אשרי חלקך! צדיק אתה ובאמונתך תחיה! אך אודה ולא אביש שלא כן אנכי עמדי, ומה