Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 59

— ßi) — בנפשה אש ןה־תי״קד לפל עיר ןם^ןי׳ הביט ותקציב }תאהה חייש לרך־ת י ממרום?זכתה לארץ הנחמות י שם י1שב לכסא פראנץ יוסף מלך. אי לזאת אין י!מךה כחמדת ארצנו בכל גבול1ת ואךצ1ת מלכנו נביאנו*) הן רןטנה ארצנו והיא ’כלילת יוסי! הנה פלאיה עקק והר יקתירר והם לננד איני בלי סחירה הןהירו נחמדים למראה׳ אין בהם כל רוסי. ומרוב גיל מחייבי משתאה אמךתי?»בת?צל האבא הלז חמדתי ' נ¬¬ אד אבוא אל חצרות אלהים סלה, כי סח יטעם'איש צוף נעימות 7^ו?ע. לו ירבץ‘בין -»דיה ויראה רובע ממספריפלאיה״באור יד.;הלה י ופני המבע הןתה בי שוררת רוח האלה בקון־ש נאדרת רוח -»?ת מרומים רוח?ןנוח׳ שבת ה;ח, שיבת לאדון החיים*) ותשיא אותי רוח השמים ואראה אלהים׳ מהלל ורב?ח! t T < T VI V I V T ־ - '0 אלי במו •ואל אי חי ל' קינה, ולדעה ידיד־נו החנם המלץ הגדול מהר׳ם פטעדןג״י גם באיוב'גי צינ השמחים א ל י גיל שרושו כן: א דעי קלעגלינען הריידע ודפס״ח,, ריצה איזראעליע 89 לשנה דנן. ’) אין זאח השלגה ה• ימו מאוד הערים באין חישחען, ואם יעל איש ליאש גבעה נשאה יראה האין «לאה עיים בעדיי צאן נפרצוח על שני השדה. י) גם נימינו אלה לא גניה אהבה בן אדם לרעהו ב*נ על הדעוח הכוזגוח שהן מורשה מזק קדם נד• שהחור גס בארן ח־שסען המחיצה.המשמח בלב יושביה משנחו להבדיל בין בן נריח לפאינו בן נריח, לנן יחנו פול שם. ישראל לנאצה דשאו שנים בדין. *) ׳ושני ארן קיפחען אברים הס נימי חריש וקציר, החת אשר נימי קרח ובשור מרמים׳ נעל• אמנות פונות חם . ואין שם ביה אפר אין גן מחניב לו ממילא שיחים על בל גדותיו. י) פן ׳חשידר הקורא פלא יצאתי מעודי מארן מולדחי-ומגבולותיה והלאה לא באתי, אנפיח לו בי ראיתי רוב ארצות מלבנו וגס קראתי נחפר• מחקרי ארן ושבילי עולם ולא מצאה׳ זולת עיראל מחוז רב היופי כחישחען בבל ארצות הקיקר . י) לממרח יום השבח בחנתי השירה הזאת . J «