Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 57

67 בסר בארץ סיפסעז באביב. Bon Jar. H. Löw, Muster-Hauptschullehrer. (סיו-מה) וכאבן תקלע מתוך כף הקלע תזנק לסי חפצה.יעלת מסלע מישן איל עזן עד ראש בסהפער; וכאור'מןרים עבי ןשף פולח תאיר שם עץ הזאב באשר בורח ז לםניזרוךםו?מחקיך'סלבי ס^ער- פלאים הנשיאים אלה יתאחדו?הרים הגבוהים אשר עמדו י זעד לא יישב פה איש ןלא נראה חרס?הם אלהים ברוב גךלך' עשית י מזבח א?נים לן׳ להם צוית: י ,ק^רו ל^ני בוקר וערבי ועמה למראה-נוגה ש^ש, עתה הדךף יה על ההרים נתת י הד־ךף ונעימות :מיבךבקוז־ש מאורי הש^ש ההרים י הבריקו ה1ךם. אוצר■ ןל*המןיה הריקו גנהם נומי! הפלד בוזאי החולש. ןאל אחד הבסרים עיני אשימה -*־ הוי. בין ההסם קול בס אלימה בי אמי התמימה שם מצאה קבר; ימה עוד בשלי! לקברים תטוסי!' הטיס׳ ך?רים, אליי לבנות יוסי.') לאמי ואחותי הנעי^*, ׳ליל ^בד! באביב חייכן?TOO, WR לעליות לאלהילן׳ בצלו לץן?ת י הוי נקמסתן!עזבתן את המים- אמי ואחותי׳ אתנה בנות חילי . עוד אראכן במותי במקום*אין ליל באור י שבעתים?שימי: השמים i - 8