Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 36

36 בם אתה תקוים דןן לן,; נתיבך, במים׳ עם ציים מעט מזער׳ י לעזלשת ראשים בחלקים, כאליל הקדמוני בניוספו 'כידון שלש שניים' לקרוא למי זדון:' "סער לךממה'אקים!״ז וחיש כסער מתחולל מפיץ כליון ושחת, תכין מרוץ נחוץ של "מלן דומה׳/ והבה אלפי מדודי ברק ’מתנוצצים באחת׳ ומרככות רעמים׳ מכשירי ביואן׳ קול מצולה הומה ועת בנפות הרוח עשן וקיטור תשאנה אז -מלך ביפיו טבוע י לעין בל נגלתה, והאמה עםינפשותךנה - מנדת ואיננה . ועם אלמי צבאה'בקערות ישם — נהי נל/יתה! אין קול היד תרועה, ובעצמים רצח מביטות שתי הטחנות על חאניה הטובעת. אז תקרא i ״פח בליססא לי T נצח \ ומקנות.קלעי אש תרועת ברק נשמעת. 1'ונפער מתגורר הלאה הטוש המלחמה,' והנה זה נוקעות׳ י'במקןשי רמים מחטבות, אניות'הפחדה עם מגדלים עדי רמה ׳' ובהלם פעם קנה קלע י' צורח עדי'קצות. 9. אז ציי הלחם יתלבדו. נדחקים, שם תתרויממנה 'האניות י במגדלים, פה יאבקו שלים * בגדודי ענקים, ועל פבי שם'יותגיוללו' שבבים נסללים. סערת פעמון, קרן יובלים, אנקת מות נאנחה, בסתר ליל ועשן' תשבל חרבימרוטת; ועתי חללי צבא נטושים בשדה מערכה, ׳ ■׳ הטוש המלחמה 'בערפלי עבים לוטה. #