Kokhve Yitsḥaḳ · 1867-01-01 · 34 (1867) · p. Seite 4

איך אקונן לשלל מות? ואנכי דל שפה מהיפה .על ערש דוי רך עלי רפה,T ולקולחרדתהשמועד־ו עיני מקור מים - אם מפליטת.אדיח מדע נפלה כותרה- ■י איך יאבל,01 פי..קמת; מנש'וא:1ליל’ בישקי־ם ז #י$^של;&נקשיי קןןה, ■ כי בינת נבונים 'פתאם הסתתרה׳ - $05ית.מתקר י:ןלי ב׳סטיא חדכתק-' איך vjM נעברת, בנפולי אהת אהת ענף'הור מצמלת יעץ הדעת?ישדון«.^ כ^ה?שילבת! ^'־ ׳׳.׳•Vwer׳“«'•י5״׳־^"iSS'.V'V)»־'. •,-ז«-*י איך אחריש ז לארון כליל כל מדע נלקחה, מפיק פניני אוד ,מכנפות מזרחה׳ מעופף למרחקי מצפון באברות הרוח. ומטתקוי תבמי קךם' בערפלי' תשכח הסירי סיגי נשיה, יקרע'המסכה-T ולכל שוכר תבל אור חךש זרוע. ד¬ אין אהוישל לעומד בהיכל חכמה למשמרת כל ימי תלדו,‘וגס עת’עינו עורת בחברותי המחקר עוד בחר הסתופף - לאי נח ולא שקט, ולעיניו י אין תנומה׳ עדי הוציא לאור יומם סתרי תעלומה — י וכנבוד צולח כבוד אלי עליו'חופף. איך אחריש? לא ארים מסביב תאמה,?נוע אביר תורה , גבר רב תושיה,ז־ ’לעורר אבל״לבת עמי לקול היד ך,צוחהל ידעו, כי שר .וגדול נפל בישראל׳ אין שארית כמוהו, לא באחר האל, :דעו העטו מקפד?עמקהבכא!