Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 91

— 91 ג־׳ V°n Nt. H. Enßer. בעוד חשןד כפה ארץ ותבל א5ל בשום ע;ן לבושה וחתולחה עך5ל פרש שדי שלמת אור בעין חשמלה ובאור בקר זרח בקר לא;נכות לפידים יהלכון לאלפים ורבבות אף הצצים יותהלבוןיהרר ושפלה. מזעסר אשי בכסא מרום נ) מקרץ ירה כמי תהום, ויאמר "הוי ארץ"! ניהי לעפרות ותבל חלד ואדמה] ומנוש' עפר, הרים גבנונים סלעי מגור ידבקו וצימרי אבנים ׳י־ - משת בתבל אנוש בצלם ורקמה. ןרוח מבינתו תהומות.יבקיע ידא כנפי רוח, שחקים ירקיע בתולדות השמים בצאצאי'ארץ: ג־ נפלאות ידבר ומחובות יחשב מלא חבמה במלאבת חריש וחושב הגי' ברוחו!יפרוץ במו פךץ. י' ' אם בן איפה למה בזעת אפים נ) פרי עיעו ועמלו עודנו בחיים? 'בל החי כל־הו־מש י?זלא תבל בלם .ישבעון טוב מלחם שמום , ירעו על - כר נרחב'יורחב ידים והאדם לבדו'.יחיה' חיי הבל? * * * ״.sL וצר לב אדם" רע מנער ׳׳עי;יו’ לפידים ירוצצו׳ לבו סוער לבביד עבמיט, איש לב¥עו שקצהו א) פדר״א. נ) מלשי[ מחמל קלצחי(איוב ל׳ג ר,״׳ שמוה רבה פייג. נ) קדושין פ׳ב ע׳א .