Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 89

— 89 אדם, הנה קויתי למשפט, והגה משפט, במקום המשפט, שמה הרשע׳ראשיו »ו לעגו לי, וחושיה מנהם נדחה, —אהה ד! מחי השים קץ לחיי חמיוליס, הן דכאי לוח תושיע, הצילני מכף העדיץ הזה, ומי ימן ידעתי ואמצאהו, להב חנית, תקעתי בבטנו ולאלץ נצחו הולדתי להשכיל כדוני מדמיו האלוליס, וחצי י זעמי בו אכלה, ומדי דנלו, הלך וקלב אל מלים, והיא התלפקה על צאולו, ובקול מתיפח קלאה: ״הלגע! אבי הכנע!״ מה זה לבך יחל נקלבך בתי, וכל עצמותיך ילעדו. —"אין דגי! אין דבל! ענתה הנעלה במפח נפש. ובדבלק הביטה, לאחוליה שובת למנוחתך בתי, מחמד נפשי, אמי בניהו, על מה תזולי לאחויך עיניך? אסולה ואלאה מה זח יגהלך, ויהי בחפצו להםב פניו אחולנית, אזי חיש כסתה מלים, — בידיה — פניו, והשל בלאומו כל הנעשה בבית נח ממחבואו לרוץ החוצה, אך בניהו מהל לתפשו, והתנפל עליו, כנן שחץ על טלפו, ובקול נויא כקול לעם היעים עליו״ עמוד בליעל! "האתה הוא איש מימי, אשל הדהגח עוז, לתמיד כבוד ביתי בקלון, ועטלת לאשי הדחת והשלכת למשואות נצח", — שים לסן לפיך! יהודי נבזה ונאלח! לעק השל. ומדים בלאותה כי מלה תהיה באחלונה, צעקה מנהמת לבה״ אוי לי! כי נדמיתי ותכלע על בלכיה, לפני אביה, ותחזק את לגליו" שמע קול צעקת בת אבודה, אך בניהו לא שעה אליה, ובחמה שפוכה, בשצף קצף לקח הפצילה פיס וינופפחו על לאש דע בלאצי, ויאמי כלגע צא מביתי, ולך לדלאון ולחלפת עולם, ני. מי בקש זאת מידך בליעל בלי שם! למוש סצלי? דוס נבל! היעים עליו חשל בעז 7וח, ויאחזהו בזקנו, ויפילהו אלצה, ויסחבתו סחוג והשלך, ופניו נעלו כלפיד אש— מלים קפצה בינתים, ובקול בכי יללה: היפו מאף ועזבו חמה, כי מלה תהיה באחלונה, נשם אל הצול תמים פעלו ״היפו 1 —״ לכי לדלאון עולם! בת השובבה! היעים עליה אביה — מדי עמדו על לגליו בקומו מהאלץ — גשי הלאה! כי אצנפךצנפה ככדול! האם לא למענך אך למענך שמתי נפשי בכפי? — י "אבי" צעקת העלמה, ידעתי עותתי, ומחשבותיך טובו אלי! ותחנקהו גזלועותיה ידעתי כי איש תככים חזה, לצח נפש בחך האומללה, אך האזינה לקולי, כי אישי . הנהו, אשל אלשתיהו לי באמונה. (החתימה במחנלת הבאח) 0נת פודים .Von Gerson Rabinowitsch שנת "שיל לאלהיס" לפ״ק אסםרה תהלות, לימי הסורים, נם סרט השגה, האל וחסדיו, הבינותי זאת, בהם תךעי, אשר עשה גדולות, ויהיו שמורים, תביטו בתבונה, לישראל עבדיו. להם לאות. אז תמצאו! "איש צר ואויב" י- "מנשים ועד הטף-יחד" "הוא המן בן המדתא אגגי" "ולהאיש מרדה׳, "רצה להרוג ואבד היהודים" "ולחלק בכל שללם" " *) כמאמר חזיל על פשוק אשי הנין לו כיו)