Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 78

— 78 — תאיר M׳ ארץ רחבת ידלם כרחוק מןךח'ממערב ירחקו. ^איןד מי;עד, אחץ ועמלם בו איע באחיהו לעד ידבקו.!ר חקר!ןז חוג במזח תחגור רקיע בף??מיס בארץ.יגעו,‘ גובד. עד,ק תעפיל, ארץ תגביה ארדו^ח נא, רגלי אל ליגעו. אעיג תיופתף סביבי תעתרע אז אעל עסי רום, ארי סעה, אבן לעואעטלתי ואגיזינ_ע הן.. ברכי נוסזלות נם’ בגלי מעה. הרחוק מגי בי התקלסת ,קיבתי, לאתה אחור נסוגות, רדפתי, ואתה.קל המרוץ גסת 3םאזני שןזעו לקול הרימות. י- לעוא תרדפני באף קרוץ מחומר מנע ר־בליןד, הן נעו גם נדו, הקוכת ועמע כי לא אע.ןה א^ר בי עמלם וארץ לא יחדו. אדם ילוד אעה יראה לעי4.ים .יאמין’בעוא נתעה י אנוע תולעה גם אתה תמעע כעור בצהרלם כסיל חסר תבונה׳ נבער מדעה. רכים כזו הרעת רגלם נל!ךה לטוב ארץ בעטים' יחלו' אב! כעאול כי_תוחלתם נכזבה פרי מעללם בזאת לא יאכלו.