Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 66

— 66 — ^דר 9*;קן £זן ן.עין׳ רנעיע$ח1ת! להקות פחדים; נהייתי.נחליתי-יואדםאין! ענותי בעיני כימים אחדים. אנה אברח׳ אמצא פז־יום? לנןע1?מיה!בו’בליות ורןר־ב: .ני njp יום".’ " י י "כי י!טו צללי.ערב"• אולי. זק?או -זירים נוזלים. הנהר יחרב ויבע נהר ©לני קז$ח’1ת - #עדו רןךם1־ליז כןראתיף גואלי, עוז וכאות לכע 1הנה אנ-י ’עומד על אובל אולי"; אולי יע תקרה, ועוד §6חליף בה! אולי אחרי’בלותם עוד ’ינובון עתולי אולי תצא ח$זה תחת #א#ה וחוח! n הנה אניבי עומד על אובל אולי". אולי אבנה! תמו החרבות! אולי לא תוסיף עודיייןאנה עבור ןבולי ז אולי.יק}א ל?3י העוכןלערבות! י ואני עומד מהריע _על אובל אולי. - Von Gerson Reich .2712V ביכה שמים מעל מחול על ראש גבר von בעוז. נערך בסוד מחברים, מעו! צור לשונינו, פאר המליצים וראש המשוררים, •ושב באימן קסמו שמן מורק שמו, מו׳יה מרמם שמע רן נ"׳ ישא ברכה מאש הי וימה אליו כנהר שלום! רבת שנעה לי נפשי עונג ומזון נפש כל עת קראי מכמגי כונני יעזזק אשר חכמה ומדע, נועם ושפר בם מאחרו, קסם על שפמומי מליצומיהס הנשגבות וכל תוגה בס ישלם תודות לך המאסף — מה מגיל נפשך ומה משמעשע בהנימך נפלאות מעשיך ורב עלילותיך מה גדלו והצליחו וגם עשו פרי, בכל עת מספור ותמנה מספר כוכניך אשר ממסלותם ילחמו עם החשך, ועדנה שמיך טל אורות יערפו עלי אדם רב, וידעת עס לבבך כי ידך זאת עשית, וכי כל אלה אדון נכבד! אתה זו פעלת לנו, אחוזת משכילים עם צדקת פרזון מליציהס אתה יצרת, אמה פוררת בעזך שפתי ישנים ולב משכילים מתנומתם, אתה בקעת מעין חתום באוצרות מליצה ושיר ללשונינו הגברת, אתה הכינות מאור הכוכבים קמים מידך להם, במסנס כהלל בן שמר יהל אורך ומתוכם כעין חשמל יגיה.