Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 60

— 60 — ייאמרו ל1: ריבה מעפט חרוץ - חר?ת לכן ניחידן? אם לא תבזב?גליך! לא אמת’?י עקר דברת ואתה לצת על בן'עתה תעא עבע בחטאתןז, והנה העופט ברעה גדולה הנהו אן ינום ואל מי יפנה לעזרה בצרתה? ולמי יועיל אם;עזים נכ׳עו בכפהו או מיז א גאון רעעה.יטבול זדון עולתה! לבן ניראעז מרוטים על פני חוץ קול׳לטמיע בי בזב במעיפטו לבעל מר,ראי קדע ולעון עבר לעון זה האיע' המופיע ביצךקתו'ותומו בירח-בתם הח1עז בוקר בארץ ספסען באביב. Von Jac. H. .Löw. Muster-Hauptschullehrer. תמול הקיצותי מענתי בעוד ליל .קמתי ממ^זתי באיע נאזר חיל;עור מיונתו בלי חבוק זיךם׳ אז כלתה נפ'#י לעזוב את הקרת ולצאת פ.ני הע£דה לראות החרם עולה נתיבו באור מזקק' עבעתים. אןי יצא;צאתי - והנה זה העזמע רץ מהפתו מציץ מעוף ואמיט' v קם לחתום בעד בוקביים ואף הצליח• נבור'אמיץ י לקראת דרבו ’למעלה עוד קט:והוא הנים לפניו היל ך,לןלה במו;ער אחד חיל:;עופים יבריח.