Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 54

— 54 — כן 1;עז1ב ה$ב1ן 2;p׳rnintj L הלזלד הז;ה pyx הבכא להולני העבים בחייו ^;ה אוריה לעוד לדור זיב1א יעאיר אחריו ברבה. עי לתן גם אני כוז אפרדה טתבל ובטוח ר/די אחריתי בי טוב ולער’פעלתי’לו אדע ולא בהבל יריק ח:י בליתי. Von M. Ornstcill. (חחחתח. (המשך Nach dem Deutschen des Herzberg-FränkelS Heurathcn in WcrthcimcrS Jahrb. 5620. על אחת האלחוח העקלקלות והצמח המשתלעוה בין שמת מלאים קיצים וחלולים, לפש ואגמי מיס, ינהג לכב, עגלה אלונה לחומה לשני סוסים ליננים ויליעוח פשחיס נעויוח לאוהל1 עליה, בנבדוח, כי חונה עמות משא לעיפה. לשוא יעמול הלכב האומלל הזה לפת לוח אומן לסוסיו היעפים הלונצים תחת משאם1 והולכים בלא נח לפני לודפיהס.!— העגלה מלאה לה נוסעים, אשל החנגשו יחדיו, ואיש אח אחיו ידחקון, וכעמיל - גומה נאספו אל חיק העגלה, כי הנוסעים האלה אינם לכיס וענוגים האמונים עלי חולע מעת גוחס מבען, ולא פנקו מנועל נפשם לשבה מושב רחב ידים, לכן אן- כי אחד ילחץ לגל לעהו, והשני ילחץ אל הקיל, לא חלו ולא ידעו, כי כמצל כמלחב לחם נשתוו. אנשים ונשים וטך, בס זקן ונעל, עולל ויונק, נקבצו באו בת. האנשים'לבושי שחולים כלס, על לאשיהס העבילו תעל להשחית שעלס כליל, לק שתי פאות אלוכוח סלוחות אל עבל פניהם ויולדות על פי מלותיהם, ועליהם מגבעות לנות השעל חבושות [ספאדיקעס]; מתניהס מגולים באזוליס לחנים, ושוקיהס במכנסי בד. הנשים, עטופות במעעפות קלומיס, על לאשיהם צניפות לבנות חל צנע לקמתיס סביב להן, ועל חלציהן מטפחות לחבוס [פוולטיכעל]; פני״הטך. אשל עמחם נהפכו לילקון, ועולם צפד על עצמותיהם, איש אל לעהו ׳חילון, עוללים יצעקו, יונקים ינהו, זה יקליב צאתו מנחה בחיק אמו לליח ניחוח, וזה יסיך נסך את מי לגליו על בלכי אניהו׳ "וכלס יושבים בינצול ובמצוק, ונטפי זעה מעליהם תטופנה.—העניים האמלליס האלה, אשל בעוני ולחץ עטופים, ניסעיס ללדת בעלזה, ועיניהם נשואות לשפוך שיחס ומל נפשם לפני קדוש ישלאל השוכן v :ז שמה. איש איש מהמה, יניא אתו כסך פדיון נפשו כופל לאים אלהיס קדוש הזה, איש איש כמסת ידו, העשיל ילבה כסך פדיונו, והדל ימעיט, ואס אין לו, נוע ינוע וישאל