Kokhve Yitsḥaḳ · 1866-01-01 · 33 (1866) · p. Seite 34

- 34 rr. וגם אביו רב; שמעו; — נשאר לנו. לזכר עולם חונידוהיו וקורופיו עי יוס מופו, והסוופסן היהודים עמהס,עיר רסקו עדוחן, והלנו מעעוס אל עעוה, ופשרו השמועה הזאה בהוצאה דעה ולעז על ר״ג הזקן — בן שמעו; ב! הילל וגני "אכוב" שהמירו דסם. ובמאמר.’ הנ״ל״סיימסי שם צד מ״ג לדברים הללו.בססינה■ ■ונקשה להסכמים הסוקרים, אשר שפרי הגינליאעהעקע; פחוסים צפניה* להרחיב שדי-הסקירה והקריעיק נזה,'. ואם שגיסי להדריכני בהוכחה מגולה במעגלי היושר, ועד כה לא פנה גם. אמד להפלה׳ הכלה ערער המעורר לה<שיגים, להוציא ולהציל העלןז מפי החדשים..זזה מקרוב לאישי גהמ״ע בן חנניה נוממער 24 שנה 1865. שויס להסכם ני« מנוי ער מפאריז, ואה הלסץ והדחק למצוי/-פשר עעגהם גס נהשס אבוב שנהנו לב! ייג?. ובכל אפרי הדורוס אשר לגו, לא ’מצאנו נ; נל״גבשם ■ הזה «יעו",ם שלמק עצמו לאמר שננועוהס יירוקו אס ריע לב; .א״ג? נאם ועהשם עיונו בדברי. הנאמרים, אז בנקל היה יכול למצוא■ סיגה עעוסם נהשם אבוב כי. לפענ״ד בן לב! שב״ג הננדונר שנהרג בניי עילי שקרייהו, הוא הוא בנו אנא, המסופר ממנו עמוס ע״ו אי «מעשה בנהו של ריגשהיסה ■נשואה לאבא אסיו בלא בנים ויינם ר״ג אס צרחה" — . וגס גמצא מדרש המובא בסוס' ר״ה דיה שהחודש מהכאה גו בזה״ל "יפנ״ג. ה״ל ברי דנחיס קלא עייל 'קמי סינוסא ופו' ולפענ״ד רשב״ג זה הוא רנן שמעון ונריה לבאים קלא הוא בנו" אנא המוזפל_והנה על ששמו היה אנא וגם קולו היה נסים וערג נהאנוב במקדש ערכין .׳.', וכמאמרם" אבוב לאלי זמר יומא ן'נינו אוהו נשם אבוב,-r, . , , שלמה סרעגקעל. . תפלד, לאל היי a30n. ©i«ton Sfldjcr בליל הולדת נחי הצעידה יפעיל חי׳ «tpv ע'פ א״3.״;ימד דידי׳״הנרעויז^ גבל חמז ושוני ושם'אשחי.דגולה חי' ישומיס גלאשי הנוודים.";אל1)י הרוחות מדזיה כל נ^זמה׳;; בחכמתו בורא 'יצ׳ידי האדמה; י שלח;א חיש ע.זר לבת לא רח^הי ברוב חבל תזעק ותפעה כנאלמה,- : ־ i I r-J* v v * }•!״ 1 r v*|v •ז אהובתי אשתי תמך מר בחלחלה; עלי האב^ם וני^ה אמ^לה'׳ ־־ ׳ נדלתי <מךי הלא מי י1ךי.ע׳ . 1ו?יןלג'עלמי’ פלאות מושיע׳ מסבות תתהפך וךצון תקזביע . בכל־מקוס^רך ןךתך£ניע;,-;עלי משגר תשב .ותיליל?חלחלה אהו־בתי אשתי שלח לה ך%ז1ל-■ הבינני ידעת צפוני ססדיך ־"וא^עה בי לנאול ך,ל־א אין בלתך "אל ענני י לאורה אמתך I