Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 97

- 97 — ועת תצא הסישי פה אמצא קבורתי. עתה חלף הלך היחק מאיד מתיוכנו * j *' י x .. ועת אביא לכלח אתאחר עמי באהבתנך לנפש זכה לטהר י בגבר פאר. החיים בצאתה מאתי בוער עליו גם .יאבל ־שמיס. ומלאכי אל יאתיון עת יבוא שמים במר עליו יבביון יחבקו:ספקו כפים לכן אחי חגונו! פה מקים הקבר הלא זח אחינו בבקר עלומיו עכר. להלך בכו בבכי במבחר שי חח:ים ומאגלי ךמע1ת לחי תזיל פלג מים - — אכן בק1ל בכי T במר אקינן עליך וברבות הטעיות לחי לאלה־ אתפלל בעדך: שוכן בערפלי טהר איין ושמים ב״את "אהובי אחי בנוער «באהבה אליך זק;את. 13 ונחליף אב מבנים בבכי:שאו קולם יבא הבה .יישארו נאמנים באבל זכר עילם. יקשיכן הנה בקבר דומם יש? ינוח ז ♦!!ז* סי:בך לשבר זבן'לאי הניח!?כן לילה בתבל מות היוךיעיו איתיתיו מי:קרא לאבל 1 ויקיונן דלת שניתיו. [אם לוג אנכי מי יתעצב בה ז לכן בכל בחי נפשי אשפיוך פה. ואמנם ךע;תו עיודה במסתרים תחביק ידים ז י ן: « ־ ד!זז¬! :ען חלף דידה j תרד עיניך, מ:ם. כאב ,עצור בחבה j אך אלהים' יידע | בדמעיות תדבר ה מלבד. I אין מי ׳מימע.; >1כן האהבה אליהו ) לא :משכו שיה עיד מעט תישבחהו בתתה לאחר דיוריה. כל עיד בי נפשי לא אשיח אהבתי