Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 93

93 ובתלאה רבה זקךא לנפשו ךר1ר וילחץ אחר־ כן החוצה כעד החור. בחסזו לנום היערה איתן מושבו במרוצתו! הסב פניו אחורנית ואל הפרם מקדם מחסד לבנו דברה לשונו בעצב ורוח קדירנית: י ,7 « V V r - י יי;פיסית כרם תארה לעינים כעדן גן אלהים בהוד שבעתים. מה־טובו נטעיןז נשלל צבעים שונים אכן פל־תויעלת 3ןי לא מצאתי רעב 1יזעף, אי־בון, ובאין אונים אל ת1כןז כאת׳, וכמו כן יצאתי כדברים האלה דבר בנפש מרה .דשא רגליו דנם היערה. ״ « * הה, זה חלק ץדם אישר באפו נשמה זה פרי תבואתו, מנת חבלו בעמלו כלעמת שבא, כן;ישו ב לאדמה וכגודל השועל, בן גם גורלו; ער1ם זיבא מבטן אם הורתו תצא רותיו, ,ערום;ישוב לאדמתי. בצעדו הראשון בהיכל החיים עינו ב1כ;ה על לחיו דמעתו ובת,עיניו דומעת׳ נןרה מים במפה;סישו האחרון בצאת נשמתו קהת סול המולה עלי תבל יולד * ־ 1 .׳• «־״י* ״ V’ ותחת קול שאון:צא מגי חלד. לב;מיו בעש, א$ל ומכאובים;גון ואנחה פדי כל־מפעליו אןו מעט מזעיר מספר;מיו הטובים וגם טובם בחדק ל^;ח;ה בעליו