Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 92

92 * 1*תעצב אל לב! ורוח! דאבה הן פיה כרם חטד ע־נ! ציוסיך, והוא טנגד!,עמוד ונפיש! לא חיה. 3עטד1 שטה מ'ש1מם ברגעים אחדים וידא למול! חר כגדר כתהת ־11 1 ־־ האח •י פתח תקוה לאכ1ל פרי מגדים «.ז. ׳■־ -!<- ־• 1ז• לשבע רב עדן ומלא פף נחת אסם אוי לנפש!, הפתח קטן וצר * * : ־ 1 ־ '< ־ ז I ז ( 1 ־ והוא בריא אולם וישמן, א!י מר ל1 מר. שת״עצ1ת, זמם — חישב — ומה זעשה?5 שלשת שים ענה נם'ש1 בצ!ם מאומה לא אכל, .על בשי! לא חסה וקמה בחזייון נעים עברו א כבדואם לפרס נשא עינ1 לנחלה א בחר וישפה זמן עניו, ועמל! לא זכר. בעניוו הט!עד מפןצה שלשת;מים כבשר! פחיש, והוא עין>;גע וילהץ כעד ההר כפנים «עמים אלי הפרם בלאט וקאין ש1מע שש ועלו התכחי עתה כלבב!. T י: ■ < ■•ו ־ י; י על ג1ךל אשר! ועל חמדת מ!שב!. במלאת םםק1, אחרי אכל! לררה ויצר א לשבת באפיר על ב1ר פתירן בראש ההר פדד נלמוד היה - ד( - t tt י - יי צאת לטרחב עתה הג/ע הרסי* אפס באז פן עתה ג!רל1 רע ומר הן הוא דשן ושמן והפתח יקטן וצר. הצם שלשת;מים ע!ד הפעם — י סנר פיהו מפל*א!כל ומז1ן ממעדני כרם מאומה לא טעם משמן בשר! פחש בעצטיותיו ךז1ן \