Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 72

- 73 - "נםלא1תיןז הראנו כאן על אדמת חם י : - I v •נ ״ : י ־•^ - , - t "מךךןז הביאנו wm מ*1מ:ם .מקצות חלד .ק$3ננו רצפון מים ״ונהיה ״לשנה הןאה כירוישלים,׳. נאטע מעללער. Bon Moses Ornfteiir. Heirathen“״ Nach dem DcittscheN des Plorzberg; - Fränkels .5620 .im Vertheimers Jahrb I עני קליל, בלה קין, ונאספו עשבות שדה, השמים התקדרו עבים, ותמנור נתך ארצה. בעת ■ ההיא, נאתי אל אחת מערי ג א לי צ י 5, אשר חוצותיה מלאים רעש .וטיבו, ואבוא אל אחד משוקיה הצרים והמעוקליכ, אשר שמה הרגיעה המשיב נות והעוני מצא לו מנוח, והנה רגלי בגון תטבעו! — ואפן כה וכה, ואשמע קול המולה בבית שח קומה, שעל ודל משכניו המגואלים וטוחי תפל העוטרים עליו מימינו ומשמאלו; העת, בעים רוחה הניפה כלי .מפצה לקרקר קירות הבית, שפוני קורותיו כרעו קרקה גגו תוכה לישישים, ויעל כלו ירק דשא ויבש פניו חציר גגות, חלוני הבית ישמו ארצה, הפתח צפוי אלי טיט חוצות ותחתיו פלג מלא מיס . הבית הזה יתן תעודה נאמנת על היושב בו, כ* העוני יליד ביתו והמשכנות[ אתו שוכנת. — ככה עמדתי רגעים אחדים נטבע בטיט היון, משתומם! על מראה הבית, אשר לא ראיתי כמוהו לרוע, והקול הולך וחזק; לאט לאט i נשיתי להוציא את רגלי מיון מצולה, ושמתי פני לבוא הביתה, ואקרב אל: הדלת המלאה בקעים, ואכוף כאגמון ראשי מאימת המשקוף העומד הכן להרן את גלגלתי, ואבוא הביתה — ואראה והנה, המחסור יישב על כעאו, ושוליו מלאים את הבית, והעוני, סוכך בכנפיו ממעל לו ן רצפת החדר מלאה רכסים והדורים, אצל כל פנה חורי עכברים, גלל, שחי ומאוס, העלו באשם וצמנתם לאפי; מעתר ענן התנור, קירות הבית שמורים ואמוציס המה, ובלל קורותיו שממית בנתה ביתה ועכביש מצא קןלו. מטת ען, בלי.,כרים וכשרקת, מכוסת בבלאי פשתים, ותיבה ארוכה 'ירקרקת בלי מסגר, לקחו,עמדתן על פני אורך הבית: ולרחבו, עומד שולחן ארוך אשי לא מידי חרש חכם נעשה, ומשחיתים לחבל חקקו בו שמות, כתובים באותיות מרובעות, וכסאות ארוכים בלי מסעדים יכתירוהו מימינו ומשמאלו על יד כירה רחבה, עשנה באש פחם וזנבות אודים, וסירות מרש שפולוות עליה, עומדת אשה רכת עינים, אשר שושני נעוריה כבר נבולו, בשרה כחש משמן ולחייה קמטו, והיא תופרת כתונת בלה ומטולאת, ולעתים תשלח יידית לחתות אש על היקוד, ולתסיי החלאה מעל פני הקירות. שפתי האשת, נעות בלי משך ותלונה דממה דקה החת לשונה: על היות הנושב עשן הארובה הביתה, ועל יו-ר הבשר, ועל