Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 32 (1865) · p. Seite 25

25 אל אמריך קרא :א את פתשגן הכתב אמר הבאתי לך ודגי אמה אל אני כבל אשר עם לבבך וכאשר יכשר בעיניך. — ועתה, אתי, הנני לדבר אתך פנים בפנים, ובשרם אחוה דעי אודות מחלוקת הרב דומאק וחתדך ואמתך אשר אמרת להתראות בעבורי מול מתנגדי, משנתי לנכון לתת לפניך טעמי תהלוכות׳ בכל עת הזמיר והקין, ובפרטי,. דומיתי בכל החדשים האלה, ותשובות׳ באלול, הכתובות על לוחות ריב״ח; שמעני נא ותשפוט שפוט! — צעקת המלחמה אשר ערכו שדי ארצות המזרח והמערב בצאת חדש האביב לא נעלמה ממך, והקלף יצא מאת ה' מן השמים על כל ארצות אירופא, כי כל הרוזנים ותופשי שבט שתו את כוש התרעלה ויחוגו וינועו כשכורים, והקרב במלחמת ה‘ עלינו לא פרן כאשר פחדנו, ובכל זאת דם נקי לרוב נשפך כמים. מי ישפר את משפר חללי חרב והמקוטעים והפשתים והנאנחים על ערש דוי, ומי האיש אשא אין לבו קר באבן דומם יקרא בכל יום נקר וערב בלוחות העתים את החדשות הנוראוה הנאות מכל צד ופנה, וילך לו אל חדרו לשמוע את קול השופר ביבנה נב״ד או בפני נ״ד או בזמן ביד? ויחקור אחרי תקנות ריב" ז ואס חטא לעשות תקנתא לתקנתא או מדל לחטוא? והנה גם אמרי כלות המלחמה את מעשיה והאויבים השלימו, בכל זאת שר הקרב לא נסוג אחור והפליא להכות את השלוים בארצות מושנותם לשלול שלל ולבוז בז, כי כל עמי האין הפקידו מכספם ומאוצרותיהס ניד גנזי מלך המזרח אשר לא מס על כסף וזהב לתוצאות צבאותיו ואבדו אלף אלפי רננות אשר לוה בנשך ותרבית ואין לאל ידו לשלם, ולנו לא כשאר כי אם לוחות ושטרות כתובות בעט ברזל ועופרת, וכל מאודנו מונח על קרן הצבי, נם אנכי לא נמלטתי ותיגע בי יד ה', ואתעצב ואדאג מה ילד יום. בעתות כאלו לא פנה לבבי להשקיף נספרים ולדרוש אל המתים. בראותי את דמעת העשוקים ואין להם מנחם! אמנם תתלה לאל חיי אשר הקדים תרופה למכתי ולא נתנני להיות טיף לשני המשחית, ויענני באמרי תמיד דברי נעים זמירות: לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי, ויעירני לעבוד עבודת הקודש, לא לבצע כסף כי אס למצוא מרגוע לנפשי עד יעבר זעם. ואשמע לקול אשה חכמת וגבייה נשגבה, גומלת חסד כיד ה' הטונה עליה, היא אשת האדון רם ונשא, ראטהשילד׳ תיושב עם שלוחי עם האנגליים בקהל יועצי המלכות בפאר- לאמענט — - ואני ידעתי אותה מימי נעוריה כי הפליאה לאסוף מכל המדעים המועילים ומכל חכמות הסופרים ישנים וחדשים ובלשון עם ועם תדבר, וידית משכילות בכל מעשה רקמה, והכות בכלי זמר ולצייר ציורים, אין קלת לתפארתה ויהללוה בשערים, — ובביתה נתארחתי בקין תרי״ח, וארא בידיה כרך דרשות בלשון אנגלי, ושאלתי את פיה לאמר, מה זאת? ותען ותאמר: דע כי יש בקהלתנו בית ספר גדול לנערות בני ישראל ומספרן כשמונה מאות נפרדות לחדרים תחת שבט מלמדים ומלמדות כדרך כל בתי ספר, גם תתאספנה לענוד אה ת' נימי השנת והמועדים, אמנם ראיתי לדאבון נפשי כי תפלתם רק מצות אנשים מלמדה ותן מגטאות בשפתותיהן, ולבן בל עמהן כי אינן מבינות את אשר יראו ויקראו, גם אין איש דורש לתם מיסי וחכמה כאשר יעשו יוג תקהלות בבית הכנקיה, ואומר בלבני במקום 4