Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 19 (1865)
- Issue
- 31 (1865)
- Date
- 1865-01-01
- Page
- Seite 134 (sequence 135)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/4785731-4788177-6613327--3137-4788312- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
- 134 - .3-«er .»««® קול מוסר. מאמר ראשון. הקולא פבל מאחת ואין, ברצונו העיב אך להיש־ב לברואיו ויצוייו הנבחרים, ברועה עדרו ישמרנו ויצילנו יומם ולילה מכל שונו והוה — ונתן לנו הבחירה החבשית למען נובל לבחור בשוב, לשוב לנו בזה — ובחיים הנצחים — נתן לכו התורה הקדושה אש דת אשר היא עץ חיים למחזיקים בה נתן לנו חקים שובים ומשבשים צדיקים וישרים אשי נקבל עליתם שבי שוב. כתן לכו שבל זך אשי כובל לדאות זלעין> על מרומי שמי ההשכלה להשכיל ולהכיר, ולמקור, בי הוא רק המושל בבל ולמעלה מן השבע — ובבחו לשנות הבל — להכיר בי בהשגחה כללית ופישית — ישמור התבל כאשר תלמדנו התורה הקדושה כי בימי המבול רק הרשעים שפו תמו מני חלד כמוץ ישוער מגורן, ובמתבבת שדום ועמורה נמלשו לוש ובנותיו על פי אלהים בזכות אבינו אברהם ועל פי כאמן ביתו הארץ פתחה את פית ובלעה רק עדת קרח — ונבל יום ויום ובבל יגע ורגע, אם נתבונן בעין שכלנו נחזה מחזה שדי — השגחתו הכללית ופישית, ומדוע נמרה בחוקיו? מדוע לא נשמור מצותיו יורנו דגלת ותבונת? אן> אם נעצים עינינו באותו r והמופתים עשת עם אבותינו ועמנו, ואך אל השמים אם נרימה עינינו ונגיש אורות הגדולים ובצבא השמים — אזי בושת תכקה פנינו. ונכיר עוצם שפלנו ושכלנו. כי אם המה באין אומר ובאין דברים יחוו תתלתו ואדם . . . מושל כל היצורים נברא בצלם אלהים ישכב וירדם בחיק העצלה ונין שדי תתאות הגשמיות? — ידע שור קונהו וחמור אבוש בעליי וישראל לא ירגז ולא יפחד לפני אדון התולדה! אן> אם נחזה פעם דברים יתנגדו נגד שכלנו, כי יקרה לצדיק כמקרה הרשע חיי צער יחיה ישגול תלאות עמל ויגון יאנח כל ימיו, יאבל וינכה עלי גורלו המי — ופעם יקרה לישע כמקרה הצדיק אשי שלו ושאנן ירגיע לא ידע מפגע נגע רע, שוב ירדפהו בל ימיו, אולם בכל אלה אל יפון האדם באמונתו תש הורה — בי הבל בהשגחת תיוצר בתחבולותיו יבלבל התבל — לבל יבין תאדם קצר תבונות איכה יתנהג עם ברואיו ויצוריו. כי אם לצדיק ישפיע רק שוב וכבוד והדי יעשרהו אזי בל גבר מוכרח יהיה ללכת ארמית יושר. לכן ברא את אדם בבחירה וברצון אשר יוכל להשות ימין או שמאל וכל גבר כשולם מוצב ארצה — וראשו מגיע שמימה — אן> כי מלאכי חבלת יצריו הרעים עולים ויורדים מרחם שכלו. יהרו עמל — וילדו אין — כי יצר מחשבות אדם רק רע כל היום. יוכל בבחירתו החזקה לתיוש, ולבזות, ילמאוש, תשוקה החומרית, ובכשרון שכלו יוכל לעלות עד גם רום שמי המדעית להשיג חכמת ’?צרו, ולמה ירחיק האדם תשוב האמתי — והאישי הנצחי — ויקריב הרע הנראה אך לשוב? — למה יתנודד באמונת כעגל לא למד? למה לא יישיב דרכיו ומעלליו? אך איכה יוכל לעלות על הרי הדעת? אם ישמור עץ הזהב אשי מענו נוציא חיים ונחיה לנצח — אם יהגה בתורה התמימה, אם משוד וממש ישמור ידיו, אם יעצים עיניו מראות נרע — אם מרשעים ישתר — אם ישנא כזב ושפת מלקות בלב ולב ידברו, אם ישמע עצה ויקבל מושר, אם באורח צדקה יאחזו רגליו, אם יפוח אמונה וישנא השקר אז מרומים ישכון ומצודות שלעיס משגבו, אילם אנה נמצא האדם היקר הזה אשי יביע אך אל מכלית מערת משלימות — איה אפוא אנשים משלימים באמונמם ותורתם-אנא שאיש הירא ומרד לדבר ד' הדובר אמם בכל לבבו — נפשי! שאלי מהדור הזה אשר אנכי ב