Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 63

כי דיופי יהגו־ גם 3ןי מהרה! הנח להם. כי אליהימו הזהב וכספם אמונתם עלי ארץ הגזרה ז י י ז V1 זז ן* - vv | ג -ז פה אהה < אין ע1ד תקוה לא הריהי ־־ פני הארץ יכפו ריב ומדין; ובמה אחפץ ע1ד. אם אנשי בריתי — כחרב לשונם יהרגוני מדין -י ז — T , V» I ״ -ן 1 TI לכן נפשי הפרד׳ נא מעלי א1 רדמץ, אוהשמאלהי׳ כי עזבני כחי מעדו קרסולי — s־t - זוי ז הה! מאסתי בחיים ארד ׳מאילה! r ד ■־ ז ־ ־ ־ ־ ״- r * כבית אניןי שבי אלמנה כל ימ:ןד... _אןי לת1ןז גוית אדם ע1ד כל 'שובי כצל אל תתלונני עם אחיותיןי ובגן עמים לעולמים תנוכי• וא1תי אלה׳! חנני וחלצני — למען במהרה אעזב ארץ הטמאה; וכמטסגר .אסיר.לחםימי הוציאני — אנא ארצי הושיעני,ואושעה 1 מתן תודה. עם הנבחר עת כי יצא ממצרים, ברחי קצה; , "זי ־־ר 1 ז , לשוב לידי נוגשיו כקש . . . ככה חיה אן דרכו עקיש. T TT T T ־1 י**1 אזי כאימר מופתי אל ראה ־1 ־ ז־ v ז- .. T T וישר קי"כי גאה נאה״ — פתאם הוא נם דרכו הטיב ונתן תודה לטיוב ומטיב.