Kokhve Yitsḥaḳ · 1865-01-01 · 31 (1865) · p. Seite 62

62 וחרפו מני פ^ אטם פ@ים — מפני הרעות ראשי?כרן! סורו מני רק כמו רגע למען אנסש מעברה וזעם; סורו מני מכאוב ונגע — v * ״! VJ“ משפט אדבר זאת הפעם! הרסו מני הה ז כי כל ימי אך עיני ראיתי'אני הגבר י׳ הרפו מני כי נמוטו פעמי; נחלה מכתי ימוד וישבר 1 סורו מני, למען ארגיע מזרון האנשים זרים ערים; ־< 1 'י'• . י־ ז• סורו מני הה! לבלתי או־ימיע — לקום מול זדים שוחה לי כרים 1 הרפו מני;לידי המין חגג - כלכם בלב ולב תדביו; הרפוי מני הה! לבי יתפוגג על רעת בד־אדם לישעכם ישבר,! סורו מני בי הכיתי זנוניכם י לשוא דמיתיכם לאחים ורעים; סורו. סורו בוגדים אכזרים הניכם — אנשי אמונה אבדו;נידן שבעים! הרפי מני גם את נשמתי — V* ־ - ן י; 1 T מאיור תשתיחחי טא1ד תהמי; הרפי ברח לך ממשמר גויתי — י■ ,׳ י׳ י; י יי - - למען אגאל מאים זעמי! יב לןי ודתי שבת נאנחה בקרב אדם נדבה גם נגוע! קומי; עזבי מעון תניס עמק הבכא - ישם במקום העבת עוד איור לך זרוע י י 1 י s וי v r tr סורי, סורי מאנשי הרהב,